להקת "הגבעטרון", כלת פרס ישראל, חוזרת לשורשים. "אבינו מלכנו", "שלום עליכם", "הללויה בצלצלי שמע", "שיר המעלות" ו"מזמור לדוד" נכללים ב"שירים מבית אבא", האלבום החדש שהוציאה להקת הייצוג בה"א הידיעה של ההתישבות העובדת, ובמידה רבה סמל החילוניות הקיבוצניקית, בחברת "התו השמיני". הלהקה, שכבר ב-1991 קפצה מים השיבולים אל שירי העיירה באירופה באלבומה "שנות ילדות", משלימה כעת את המהלך באלבום שירי מסורת, שברובם הושרו בעיירה.
בגיל 84, ה"חיילת" ניקה היא קרוב לוודאי הזמרת המבוגרת ביותר בלהקות בארץ, דבר שאיננו ניכר בה. כמי ששרה בלהקה מראשיתה, זוכרת ברזק את הכול, מאז שבראשית 1948 הופיעו תלמידי כיתות ח' עד י"א בגבע במסכת מוזיקלית לחנוכת התאורה במגרש הכדורסל הפתוח. אז, בראשית מלחמת העצמאות, הם קיבלו את ההשראה לשמם מלהקת הצ'יזבטרון. בעוד זו התאדתה תוך שנתיים-שלוש, הגבעטרון שורד עד היום.
מי שפתח את שערי העולם הגדול בפני הגבעטרון היה המוזיקאי עתיר הניסיון בלהקות, צביקה כספי, שקיבל ב-1974 את הפיקוד על הלהקה. תוך שנה יצאה עמו לברזיל, למסע שהיה הראשון מבין 15 מסעותיה בחו"ל, שבהם בלטה הרוח החברית שאיחדה בין אנשיה והמורל הגבוה שלהם.
בגילה היא ממשיכה לעבוד כמורת דרך לקבוצות, המגיעות לארץ. "אין לי ברירה", היא מעירה. "איכשהו כשעבדתי בהוראה, לא דאגתי לפנסיה. אמנם הדרכה זה לא קונצרט, אבל גם בעבודה אני לא יכולה בלי לשיר".
"לא עושה שום דבר בשביל זה. את הקול שלי קיבלתי במתנה מלמעלה".
"שרתי באיזשהו אירוע במשק, כשלידי, בשורה האחורית של הבסים, שר גדעון", מספר אריק דביר, בעל חברת שיווק מגן-נר. "למה שלא תבוא לשיר אצלנו?', שאל. 'בסדר', עניתי ומאז, ארבע שנים אני בלהקה".
דנדי, 82, שר בגבעטרון כ-20 שנה עד שנאלץ לפרוש ב-1981, כשבתוקף התמחותו בענף הבניין, עבר לעבוד במחלקה לתכנון של התנועה הקיבוצית המאוחרת. "לשיר בגבעטרון, זה אורח חיים, שבו ההופעות הן ראשית לכל ורק אחר כך באה המשפחה", אומר דנדי המנהל בגבע מעין מוזיאון, המתעד את הלהקה. "כשהרגשתי שזה לא מתאים לי, פרשתי ולא חשבתי שאחזור לשיר בהופעות. איכשהו נקראנו לדגל, כשהוזמנו להקליט שירים מהעבר".
"אני לא חושב שזה יקרה. די לנו בשירי הגבעטרון שאנחנו שרים. יש שם די והותר חומר".
התרעות פיקוד העורף