אחרי שחן יאני הצליחה לא רע בקריירת הדוגמנות, ופנתה לתחום המשחק, כבוגרת הסטודיו למשחק של יורם לווינשטיין, היו שהרימו גבה. אחרי שהקסימה כטרנסג'נדרית בסרט "נמס בגשם" (2012), והחלה לשחק גם בהצגות תיאטרון, פנתה יאני לפתח את קריירת השירה שלה כסולנית "המחשפות" - מופע מחווה לשירי "המכשפות" עם ההרכב המקורי (יעל כהן ויפעת נץ, מחוזקות בגיטריסטית קרן ברנר).
ההופעה הקרובה תתרגש היום ב-Radio E.P.G.B התל אביבי, כשלצידה המוזיקאי אביעד סינמנס, שסייע לה עם אורי רוסו, לעבד מוזיקלית את השירים.
"השנה שבה הופעתי במסגרת 'המחשפות', פתחה אצלי תעוזה להיכנס יותר לעולם המוזיקה ולחפש שם את עצמי", משתפת יאני ומוסיפה: "החלטתי לקחת קורס הפקה מוזיקלית במכללת BPM כדי שאוכל לצאת להרפתקה הזאת, וגיליתי שיש לי המון מה לתת דרך התחום האלקטרוני, למרות שהגעתי בכלל מסקיצות ביתיות על גיטרה וקלידים, וההשפעות שלי היו תמיד מתחום הרוק: פי ג'יי הארווי וטום יורק".
"החלטתי ללכת הפוך: להופיע מתחת לרדאר בתל אביב, כדי לבדוק את החומרים בפני קהל, ורק אחר כך להוציא את השירים החוצה".
"זה נכון שבקרוב אולי נוציא יחד חומרים משותפים, אבל עדיין הכל בעבודה. בניגוד לשירים החדשים שלי. השירים שלי ושל גילי יותר שמחים ופחות מלנכוליים: משהו בכיוון ניו דיסקו, בווייב של מה שאנחנו מתקלטות יחד. אנחנו מכירות מגיל 17, נפגשנו בתקופה שדיגמנו, באודישן מתחת לבניין בלונדון, ועל ההתחלה היה לנו חיבור טוב, רק שלא ממש עשינו אתו משהו".
"כבר תקופה ארוכה אני משחקת ב'וריאציות גולדברג' בתיאטרון 'תמונע', ולאחרונה השתתפתי גם בסרט קולנוע גרמני, אבל בדרך כלל התפקידים שמציעים לי כשחקנית, די מוגדרים לכיוון מסוים. פתאום גיליתי שיש לי המון זמן פנוי להתעסק במוזיקה, ויחד עם הטריגר שקיבלתי במסגרת 'המחשפות', דבר הוביל לדבר. הרגשתי שאני חייבת ליצור מוזיקה, כי זה משהו שתמיד בער בי, גם כשעשיתי דברים אחרים".
התרעות פיקוד העורף