עד 1985 הצליח רוני בראון לכבוש די מהר ובגיל צעיר כמעט את כל היעדים בתעשיית התקליטים, כשגלגלי מטוסו כבר שטו על מסלול המראה לקריירה בחו"ל. למרות זאת, הוא הפתיע כשפרש מחברת סי.בי.אס (שם כיהן כסמנכ"ל), חצה את הכביש בחולון – ממש כך – וחבר לאיציק אלשייך, הבעלים של חברת "ישראפון", והקים עמו את "הליקון", כיום חברת התקליטים השנייה בגודלה בארץ, החוגגת 30 שנה להקמתה.
"לא העזתי, הרגשתי שמיציתי. אם רציתי להתקדם בחברה הקודמת, אז רק בחו"ל, אבל לא רציתי להתנתק מכאן. במפגשים עם איציק (אלשייך), בן מזל עקרב כמוני, התברר שלמרות שאנחנו שונים באופיינו, אנחנו חולקים חלום משותף לגבי חברה צעירה וקטנה שלא תלויה במערכות הפצה מסורבלות, שיכולה לעסוק גם בבניית אמנים ובייצוג קטלוגים בינלאומיים".
"איציק יותר פרקטי, עם רגליים על האדמה ויותר רציונלי, בעוד שאני אמוציונלי, חולם ונוטה להתעופף. יחד בנינו, כשני מנכ"לים משותפים - זה על כתפיו של זה, חברה מצליחה. זה היה מרתק לעבור משלוחה ישראלית של תאגיד בינלאומי, שבו הכל היה מוכן, לחברה עצמאית, שאותה הקמנו מאפס".
התאוששותו מלווה במבט מפוכח על הנעשה בתעשיית התקליטים. על התביעה של איה כורם נגד חברת "עננה", כשביקשה להשתחרר מחוזה ארוך טווח וכובל, מגיב בראון: "אם אנשים רוצים לעשות את זה לבד, אני מאחל להם דרך צלחה, אבל אני עדיין חושב שהמקום הטוב ביותר לאמן שרוצה לפתח קריירה לאורך זמן הוא בחברת מוזיקה עדכנית ומבוססת'".
הוא לא נח לרגע על זרי הדפנה. "אנחנו מחפשים כל הזמן את הכישרונות הבאים", מצהיר בראון. "כלומר, אני מחפש משהו שונה, עם סיכוי להגיע לקהל בעל מכנה משותף רחב ביותר. זה כולל גם זמרים שהיו ב'כוכב נולד', ומה שבא אחריה, כולל שירי מימון, נינט טייב, רז שמואלי ומיי פיינגולד".
אלשייך־בראון, בעלי "הליקון מיוזיק", בחרו לחגוג את יום הולדת ה־30 של חברתם בסדרה של תקליטי ויניל. שלושת הראשונים שיצאו הם "אריק איינשטיין שר בשבילך", תקליט הבכורה של הגדול מכולם מ־66', שבו שר משירי דפנה אילת המנוחה ("הלילה הזה", "אל תבכי ילדה", "הגשם מתופף" ועוד); התקליט היחיד של להקת "קצת אחרת" (שלמה גרוניך, שלמה יידוב, שם טוב לוי) מ־74', עם קלאסיקות כמו "שיר בין ערביים", "הנסיך הקטן" ו"שיר הנסיעה"; ואלבום הבכורה של "הפרויקט של עידן רייכל", שיצא ב־2002 ועבר הסבה מתקליטור לתקליט. כמו כן יצא התקליטון "פראג" (מילים ולחן: שלום חנוך), שאיינשטיין ביצע בפסטיבל הזמר 69'.
"התקליטים האלה מחזירים למוזיקה את חוויית ההאזנה. נוציא אותם בקצב שלנו. בארץ אין אמצעי ייצור לתקליטי ויניל והם מיובאים מחו"ל. לכן המחיר הלא נמוך שלהם, 119.90 שקל. בכל אופן, לקלטת (הקסטה), לא נחזור. זה היה פורמט מגעיל".
התרעות פיקוד העורף