ואכן, סגל הוזמן להפיק מוזיקלית את "צבעים מהעולם", קונצרט של התזמורת הקאמרית הישראלית שייערך היום ומחר באולם רקאנטי במוזיאון תל אביב. במרכזו יעמדו שיריו של המשורר מירון ח. איזקסון. סגל, בעל הקריירה הבינלאומית, התבקש להפיק ולעבד מספר שירים בביצועם של שלמה גרוניך, אלי מגן ומיכה שטרית. "נעניתי בגלל הנוסטלגיה ובגלל שכיף לבוא לפה ולראות את החבר'ה", הוא מספר.
סגל (74), שבצעירותו שטף את התרבות כאן כמו סופת טייפון ועד מהרה התאייד ונעלם, בא הנה בעיצומו של מרוץ הכולל הלחנת מוזיקה לסרט סיני עתיר תקציב ועבודה על מחזמר חדש בלוס אנג'לס. ויש לו גם אלבום חדש משלו, שייצא בשבוע הבא.
בנם למד קצת לנגן בסקסופון. כשהתגייס, נקלט בתזמורת חיל האוויר ונפלט. "בנגינת מוזיקה לריקודים לקציני החיל ולמשפחותיהם ראיתי השפלה שאין כמותה", נזכר סגל. כשהשתחרר, למד הלחנה אצל פאול בן חיים, גדול מלחיני ישראל דאז. כדי לממן את השיעורים אצלו הרחיק עד אילת, "המקום היחיד שאפשרו לי להתפרנס בו מנגינת פסנתר בבר".
זאת הייתה נקודת הזינוק של סגל המלחין, שעד מהרה הלחין לאיינשטיין את מחצית התקליט "פוזי" (1969). "באמצע העבודה עליו מצאתי את עצמי בחוץ אחרי סכסוך עם אורי זוהר, שדרש כי למען האמנות אלחין בחינם את המוזיקה לסרט 'שבלול'", משחזר סגל. "כשביקשתי שלפחות יכסו לי את שכר הדירה, הוא טען שאני לא אמן אמיתי, ובכך תמו יחסינו".
סגל עיבד את שירי התקליט היחיד של "השלושרים", חימם בהופעה את מייק ברנט, ופרץ לתודעה עם "שיר החרדל" המהפכני, שאותו כתב, הלחין וגם ביצע. ההספק שלו היה עצום. סגל דהר מהצגה להצגה, כולל "סולומון גריפ" של חנוך לוין ו"פרגינט" בהבימה, בבימויו של יוסי יזרעאלי.
בתוך שנתיים אף הלחין את המוזיקה לחמישה סרטים, לרבות "שתי דפיקות לב" (1972), סרטו של שמואל אימברמן. סגל כתב לסרט עם אהוד מנור ("הלוואי שהייתי כותב איתו עוד") את השיר המרגש "עד סוף הקיץ". המבצע שלו אלי מגן, שגם שר בפסטיבל הזמר את שירם "יליד הארץ", הוא חברו עד היום. "אלי היה הזמר היחיד שמבחינת הסגנון הבין בדיוק את המוזיקה שלי", מציין סגל. "להלחין לו היה כמו לכתוב לעצמי".
"ציפור שנייה" נחשב לנפלא בשיריו של סגל, ולדבריו, עד היום לא פגש את מחבר המילים שלו, המשורר נתן זך: "יום אחד הוזמנתי להשתתף בערב שירי המשוררים הראשון של גלי צה"ל. מבין הטקסטים שנשלחו אלי דיברה אלי דווקא הפשטות של 'ציפור שנייה'. נכנסתי עם גיטרה ישנה לתוך אמבטיה מלאת קצף, ובתוך שש דקות יצאתי משם עם הלחן. לדעתי, השירים הכי טובים נכתבים ב'ויש' כזה. אחר כך הייתי זה שהביא את סוזן ופרן לבצע את השיר".
ואמריקה חייכה אליו. לדבריו, אחרי לימודיו החתים אותו תאו מאסרו, מי שהיה בין היתר המפיק של החצוצרן האגדי מיילס דייוויס. הוא הלחין ועיבד יצירות לתזמורתו של אנדרה קוסטלנץ ולגדולי הג'אז, בהם באדי ריץ'.
ב־81' עבר ללוס אנג'לס כדי להשתלב בתעשיית הסרטים האמריקאית. הוא חתום על הלחנת כ־130 סרטי קולנוע וטלוויזיה, כולל "פנטום האופרה", שביים מנחם גולן לפני כחצי יובל. סגל כן דיו כדי להודות שבין סרטים אלה אין ולו שובר קופות אחד. לעומת זאת, התברך בזכייה באמי על הלחנת המוזיקה לסרט הטלוויזיה "סיפורה של אנדראה". במקביל הוחתם ב"מוטאון", חברת התקליטים המתמחה במוזיקה שחורה, "שם הייתי בזמני הלבן היחיד".
סגל חבר בכנסייה הסיינטולוגית, "מה שעזר לי להבין דברים שלא הבנתי לפני כן". אחד מחבריו שם, הפסנתרן צ'יק קוריאה, ניגן באלבום שלו. במקביל חוגג סגל את חגי ישראל ו"אשתי מדליקה נרות שבת". הוא נשוי ברביעית לטניה, "גרמנייה האוהבת את המסורת שלנו". יש לו בת אחת מנישואיו הקודמים.
אלי מגן, מי שביצע בעבר את "עד סוף הקיץ" ו"יליד הארץ", שניים משיריו הבולטים של סגל, נמצא כמוהו מחוץ לאופנות. בסתיו אמור לצאת אלבום חדש שלו, משירי המשורר מירון ח. איזקסון, בהפקתו המוזיקלית של סגל (עם מגן), שאף הלחין שלושה משירי האלבום. "נורא מצא חן בעיני הרעיון של אלבום, שבו הוא שר בליווי רביעיית מיתרים והוא בבס", מעיד סגל. "יצא לנו פרויקט טהור כזה".
"צבעים מהעולם", 12־13 ביולי, 20:30, אולם רקנאטי, מוזיאון תל אביב