היכן השניים, שהפליאו לכתוב את השיר הזה, שנחשב ללא עוררין כאחד היפים ביותר בזמר העברי? בצר, שהיה סופר ילדים ונוער וגם פזמונאי לעת מצוא ששיריו האחרים לא התפרסמו, הלך לעולמו לפני כמעט 30 שנה. ושחר, תושב רעננה, נעשה עם הזמן מוזיקולוג, ולפני תשע שנים הוציא את הספר “שיר שיר עלה נא” על תולדות הזמר העברי. בימים אלה יצא בהוצאת “יד בן צבי” ספרו “שירת הנוער”, על השירים שהושרו ונכתבו בתנועות הנוער.
להלחנת “איילת החן”, כאמור מהיפים בשירי הזמר העברי, הוא הגיע עם ניסיון הלחנה מועט. מבחינתו זו הייתה הברקה של הרגע. אז, ב־65’, עבד במחלקת ההסברה של מפא”י. בבניין המפלגה פגש את סופר הילדים והנוער עודד בצר, ששימש כמזכירו האישי של מזכ”ל המפלגה דאז, ראובן ברקת. כששמע ממנו שמחוץ לג’וב המפלגתי כתב שירים, הגיב שחר ספונטנית במשהו כמו “יופי, אז נשלח שיר לפסטיבל הזמר”.
“המילים היפות של עודד בצר הזכירו לי את שיר השירים”, משחזר שחר. “די אם אצטט את הבית הפותח - ‘הלכת בין עצי התפוח,/ חייכת אלי שמש עולה,/ אוושה בשיחים הרוח,/ טללים לראשך עטרה’. במנגינה שלי ניסיתי לצייר בצלילים את המילים של השיר”.
קיבלת כמעבד השיר - ששר אריק איינשטיין - את יצחק גרציאני (לביצוע השני של יפה ירקוני - שעיבד ד”ר חנן וינטרניץ) המוכר, בין השאר מתזמורת צה”ל ומעיבודיו לשירי הגשש החיוור - אופרה אחרת.
“כמעבד, זיקו היה אז הפסגה בתחומו, אבל פחדתי שיכניס לשיר משהו מתרועת החצוצרות של תזמורת צה”ל וזה לא ישתלב עם עדינות השיר. כשאמרתי לו, הוא הגיב בחיוך והביא עיבוד נהדר שתרם באופן משמעותי לזכייה של השיר”.
באשר לשחר, זו הייתה הבלחת חייו. “שלחתי שירים לעוד פסטיבל זמר או שניים והשירים לא התקבלו, פשוט מפני שלא היו ברמה של ‘איילת החן’”, הוא מודה. “יותר לא שלחתי, אם כי בהמשך צמד ‘רעים’ שר בפסטיבל הזמר החסידי את ‘והבא עלינו’, שהלחנתי. שיר אחר שלי, ‘בת יפתח’, בוצע על ידי רבקה זהר בפסטיבל שירי התנ”ך. אני פניתי לעיסוקים אחרים. בכלל לא התייחסתי אל עצמי כמלחין. עסקתי בהוראה ובניצוח, וכשהתמסרתי למוזיקולוגיה, הבנתי שלא מספיק להלחין שירים דרך הבטן, מה גם שהם לא עברו את הביקורת המוזיקולוגית שלי”.
התרעות פיקוד העורף