כבר יותר מ־6 עשורים, בהם כישוריו הרבים של שייקה פייקוב מלווים את הפסקול הישראלי. לכבוד יום הולדתו ה־85 ערך יואב חנני, עורך המוסיקה של 103fm, את מיטב יצירתו לכדי יותר משעתיים של מחווה מוסיקלית לאחד מגדולי הפזמונאים והמלחינים של המוסיקה הישראלית.
פייקוב נולד בתל אביב לזוג הורים שעלו מפולין ומאוקראינה, וכשהיה בן 6 התייתם מאמו. כבר בגיל 14 הלחין את 2 שיריו הראשונים: 'הורה עמק הירדן' ו'שיר הלוחם', למילותיו של בן כיתתו. השירים פורסמו בחוברת 'במעלה' בשנת 1951.
במהלך שירותו הצבאי, ובזכות היכרותו הקודמת עם חלק מחברי צוות הווי נח"ל, צורף פייקוב על ידי ארי הרצברג לצוות. תפקידו היה ללוות בנגינה וללמד את צוותי ההווי שירים חדשים. שירו הראשון 'נורית', שהוקלט והושמע ברדיו ב־1958, הולחן למילותיו של מנחם פונדק ובוצע בידי עליזה קשי.
עם השנים, ביסס פייקוב את מעמדו במוסיקה העברית. די אם נמנה כמה מהקלאסיקות שכתב : 'אותך' של אילנה אביטל, 'דרך ישנה' של סוזן ופרן, 'תקוות ימי' של אלכסנדרה, 'עוד יהיה טוב בארץ ישראל' ו'חייכי לי בשירים' של דודו זכאי, 'לאורך השדרה שאין בה איש' ו'תבורכי' של אילנית. שיתוף פעולה פורה היה לפייקוב עם הפזמונאי דודו ברק. ביחד יצרו השניים עשרות שירים, בהם 'ארץ ישראל יפה', 'למה ככה' ו'חגיגת אביב'.
פייקוב כתב גם עשרות שירי חגים, בהם 'שישו ושמחו', 'בראש השנה' (שאותו שרה אילנית), 'יום הולדת לשקדייה' ו'תבוא עליכם הברכה'. בנוסף, כתב מוסיקה ושירים למספר סרטים של ג'ורג' עובדיה, בהם 'נורית', 'קוראים לי שמיל' ו'נערת הפרברים'.
על שמו רשומות 2 זכיות בפסטיבלי שירי הילדים, עם 'אמא' של שולה חן ורונן בהונקר ו'אן דן דינו' של יפה ירקוני. בשנת 2017 זכה בפרס אמ"י על תרומה יוצאת דופן לתרבות הישראלית, וכן באות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי מטעם אוניברסיטת בר אילן. שנה לאחר מכן, זכה בפרס אקו"ם על תרומתו הרבה ליצירה הישראלית.
התרעות פיקוד העורף