היוצר המוכשר, שהפך לקולו של דור וזכה לכינוי המאסטרו צביקה פיק ז"ל, הלך בתחילת השבוע לעולמו בראשון האחרון בגיל 72. פיק השאיר אחריו ארסנל אינסופי של שירים ומלודיות שהפכו לחלק מהפסקול הישראלי, אז נזכר, לא פחות מאשר בזכות המוזיקה שלו - בזכות האישיות הצבעונית והבלי שגרתית שלו.
בדקנו עם חוקרי תקשורת ומוזיקה, איך עיצב צביקה פיק את הפופ הישראלי, איך הפך מדמות שזכתה ללעג בתחילת דרכו, למוזיקאי מוערך, ואיך האישיות יוצאת הדופן השנויה במחלוקת התיישבה עם הקריירה המוזיקלית.
ידע לקטוף את הפרסים
"הוא עשה את המעבר של זמר ומלחין של שנות ה-80 לדמות טלוויזיונית בעידן הריאליטי וכך זכה לקאמבק יוצא דופן והערצה של דור חדש שלא הכיר את ימיו כזמר בשנות ה-70", מוסיפה לביא דינור. "גם כאשר המוזיקה הייתה לכאורה בפרונט כמו 'דיווה' לדנה אינטרנשיונל או במחזמר 'מרי לו' הוא ידע תמיד לעלות לבמה, לקטוף את הפרסים והתשואות ככוכב מרכזי בדרמה שיצר סביבו".
"פיק היה מהראשונים שהטמיעו בישראל פופ רקיד, מעלה חיוך, לא דכאוני וקליט, בלי להתבייש", מוסיף בר גיורא. "הוא גם היה אחד הראשונים שהעז לייבא לישראל אלמנטים של גלאם רוק, במראה ובסאונד. ומעבר לכל אלה, היה גם זמר מבצע בעל קול ייחודי, בעל עוצמה ודיוק, שאין לטעות בהם".
"גם כשהוא זכה לכמות אדירה של הערצה וכיבודים הדבר לא הספיק והדוגמאות שראה מול עיניו היו דמויות כמו דיוויד בואי ואלטון ג'ון - אגדות גדולות מהחיים", מסכמת לביא דינור. "במותו הוא זכה ללא ידיעתו לכבוד מלכים כאשר כל אמצעי התקשורת שבחלקן הוא עבד כטאלנט ידעו לתת לו את המקום והפכו אותו לאגדה".
התרעות פיקוד העורף