בעיצומו של שבוע הספר והיישר מחופשה מרעננת באיטליה, כוכב הילדים טל מוסרי חוזר אל הבמה באירועי "חג הספר" באשדוד ויופיע היום (ראשון 18.6 ב-17:30) ואיתו בוב ספוג. זהו מעין מופע משפחתי שכן את קולו של בוב ספוג מדבב האח עידו מוסרי. "אני כמו מארח את אחי, שלא מגיע פיסית אבל הוא בוב ספוג שפוגש את הילדים", מסביר טל.

ההופעה כוללת שירים והפעלות לילדים עם קלאסיקות משירים הילדים בהם "הכבש הששה עשר" ושירים אחרים של יהונתן גפן, אריק איינשטיין עם (שבת בבוקר", "קילפתי תפוז") לאה גולדברג ("מה עושות האיילות?") ועוד.

"צמחתי בבית המדרש של ערוץ הילדים שהיה ערוץ מאד ישראלי, עם מנחים צעירים ישראלים ובשפה העברית. אני מודה, היום מאד חסרה לי הישראליות והעברית בטלוויזיה ממש כמו הגעגוע משירו של  אהוד מנור 'רק מילה בעברית חודרת אל עורקי אל נשמתי'.. הילדים של היום, לטוב ולרע, גדלים עם מסכים: אייפון, מחשב, טבלט, ועם הערוצים הבינלאומיים. הם יודעים אנגלית טוב ממני. ועדיין אני מביא לבמה את המוסיקה והשירים העבריים ואת הישראליות, ביחד עם בוב ספוג. אני והילדים מאד אוהבים את השילוב הזה", הוא אומר.

טל מוסרי, 47,  שחקן זמר, מדבב, מנחה טלוויזיה, כוכב ילדים מראשוני ערוץ הילדים בו עשה עשרים שנות קרייריה, ועוד שבע שנים בערוץ ניקלודיאון. לדבריו, לא בכדי המופע שלו עם בוב ספוג הוא מופע לכל המשפחה. "יש רגע בהופעה שאני בודק את הגילאים בקהל. לשמחתי אני אף פעם לא מופתע שהקהל מורכב מילדי גן, כיתה א' ב' ועוד ואיתם ההורים שמביאים עכשיו את ילדיהם להופעות שלי. ההורים שהיו בילדותם צופים שלי בערוץ הילדים. כן, לפעמים אני צובט את עצמי בקטע הזה. אין מה לומר זה עושה לי טוב".

אומרים לך 'גדלתי עליך'?
"המורה שלי שרה לשם מבית הספר היסודי לאמנויות אמרה כבר אז ש'לרוץ מרתון זה הישג' ואת זה אני משתדל להשיג בהופעות שלי ובמקצוע שלי. העובדה שגם אחרי עשרות שנים על במות ובטלוויזיה החל מכיתה ו' ועד היום והלאה אני נשאר רלוונטי".

כאמור טל מוסרי מופיע היום (18.6) עם בוב ספוג באירועי "חג הספר" באשדוד (ועד ה-21.6) בניצוחה של החברה העירונית לתרבות ופנאי הכולל מפגשים עם ספרים, הופעות, שעות סיפור, הצגות, מפגשים קריאה סדנאות כתיבה הרצאות ועוד. במרכז חג הספר יפעל יריד ספרים ענק ברחבת העיריה וללא תשלום. 

טל, האם בילדותך קראת ספרים?
"הייתי ילד שאהב לקרוא. ובמיוחד אהבתי לקרוא ספרי שואה. כמו 'האי ברחוב הציפורים' מאת אורי אורלב, יומנה של אנה פרנק ועוד. היתה לי משיכה גם לספרי היסטוריה קראתי מספריה של דבורה עומר כמו 'שרה גיבורת ניל"י', או 'אל עצמי' מאת גלילה רון פדר ואהבתי את צ'ארלי בממלכת השוקולדה' מאת רואלד דאל ועוד. קריאת סיפורי שואה קשורה לרצון שלי להתקרב לסבתא מצד אמי. סבתא שלי נולדה בעיירה שדלץ בפולין, הניצולה היחידה ממשפחתה שנספתה כולה בשואה. לא העזתי לדבר איתה על כך, אז ברחתי לספרים מתוך סקרנות ורצון להבין מה עבר עליה".

החלפת ספרים בספריה?
"בוודאי. אני זוכר במיוחד את הספרייה הניידת שהיתה מגיעה אלינו לשכונת רמות צהלה בתל אביב. זה היה כמו אוטו גלידה אבל עם ספרים. הייתי ילד שאהב לקרוא, ובכל יום שלישי, שהיה יום לימודים קצר בבית הספר הלכתי לבד להחליף ספרים בספריה על גלגלים שעצרה בשכונה, החלפתי ספרים גם בבית אריאלה בתל אביב. אני שמח על כך שבמדינת ישראל פועלות ספריות ברחבי הארץ. זה נפלא".

שלושת ילדיך ירשו את אהבת הקריאה?
"קראתי לילדים שלי ספרים. הם אהבו מאד את ספריו של מאיר שלו 'הטרקטור בארגז החול' 'הכינה נחמה' 'החתול קרמר' או איתמר מטפס על קירות מאת דוד גרוסמן , הכבש הששה עשר ועוד. כיום ליבי, בן ה-15 אוהב לגלוש בים, דריה, 11, לקחה ממני אהבת הספרים ואת האהבה לבמה ולמשחק, וים בן חמש, כיף לי שאני עדיין יכול לקרוא לו ספרים".