השבוע, התקיימה בתיאטרון "גשר" הצגת בכורה חגיגית של "האבות והאמהות", המחזה הראשון אי פעם שכתב שלו בחודשים האחרונים לחייו. את המחזה ביים עמית אפשטיין ועל הדרמטורגיה הופקד מחזאי הבית של התיאטרון רועי חן.
המחזה הנוקב והמשעשע בכיכובם של שחקני התיאטרון אלון פרידמן, טלי אוסדצ'י, גלעד קלטר, מיכל ויינברג, דורון תבורי ונטשה מנור מספר את סיפור התעוררותם של האמהות והאבות, 3,500 שנה אחרי שנקברו במערת המכפלה. הם מתחשבנים זה עם זה על הורות וזוגיות, עקדה וברית מילה, אמונה ותולדות, בלי לדעת מה קורה מעליהם בהווה, עד שהם נתקלים במציאות.
את ההצגה החגיגית שהתקיימה עבור ידידי התיאטרון אירחו יו"ר תיאטרון "גשר" ואגודת הידידים ישראל מקוב וזוגתו בלה לוסטיג, מנכ"לית אגודת הידידים רותי היילפרן ורודי ומנכ"לית תיאטרון "גשר" לנה קריינדלין. הגיעו לצפות: נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, ראש עיריית תל אביב- יפו רון חולדאי ורעייתו יעל, אלמנתו של מאיר שלו, רינה ובני משפחת שלו ועוד.
מנכ"לית תיאטרון גשר לנה קריינדלין: "בחודשים האחרונים עבדנו יחד עם שלו בתיאטרון גשר לקראת עליית המחזה הראשון שכתב אי פעם. מחזה שהפך ליצירתו האחרונה. 'האבות והאמהות' שכתב על האבות והאמהות התנ"כיים נוגע בכל כך הרבה רבדים בחברה הישראלית אך כמו שהוא תיאר אותו הוא קודם כל מחזה על המשפחה היהודית. במהלך העבודה המשותפת ראיתי אדם שלמרות מחלתו והתמודדותו שקוע ביצירה ובאהבה לסיפור הישראלי של כולנו".
נשיא המדינה יצחק הרצוג: "למאיר שלו היה כבוד גדול לבעלי מלאכה. כבוד גדול שניכר בכל ספר שלו, לכל גיל. מהדוד אהרן, הטרקטוריסט ב"הטרקטור בארגז החול", דרך יעקב האופה ב"עשו", ואברהם הסתת ב"בביתו במדבר", ועד מזקק האלכוהול ב"אל תספר לאחיך", ספרו האחרון למבוגרים. כדי ללמוד את מלאכתם, הוא היה עושה תחקירים עמוקים. לפעמים היה צל ועד, לפעמים שולייה של ממש; ותמיד – כך סיפרו עליו – לומד נלהב, מלא שקיקה וקשב, שאהבת הלימוד ניכרת בנפשו ובגופו.
הכבוד הזה לבעלי מלאכה, כך שמעתי, ניכר גם בעבודתו עם הבית המארח שלנו הערב, תיאטרון גשר, בעבודה המשותפת על המחזה שלו, הראשון, ולצערנו הרב גם האחרון. זה לא מובן מאליו שכותב בסדר הגודל שלו מקבל בשמחה הערות על שיפורים נדרשים בטקסט ומטפל בהן במהירות ובכובד ראש, כמו תלמיד שקדן. אבל למאיר שלו היה, כאמור, כבוד לבעלי מלאכה; ולכן לא פלא שבחר בתיאטרון גשר ובצוות המופלא שלו; כי מעטים אנשי התיאטרון שמשתווים להם.
אני מבקש להודות למשפחת שלו היקרה, ומעל לכל – לתיאטרון גשר הנהדר, שמיכל ואני חובבים ומעריצים גדולים שלו שנים רבות, לבמאי עמית אפשטיין, ולמנכ"לית – המנהיגה - לנה קריינדלין; ולהודות שוב למאיר שלו, שאין ספק שמורשתו תמשיך לפעום בלבבות כולנו; ושמי ייתן ונוכל כולנו לומר על עצמנו ביום מן הימים, שהיינו בעלי מלאכה כמוהו, ושידענו לאחוז כך במלוא החיות ובמלוא המחויבות, במלאכתנו ובחיים".