בהתאם לתקופה: הכיראוגרף אמיר קולבן במופע חדש, רוקד טיטאניק

גם במופע החדש שלו "אדי", שיעלה בערב המשותף DUO, הכאב הגדול של התקופה בה אנו חיים בארץ בא לידי ביטוי ביצירה זו. אדי הוא קיצור או שם חיבה של אדוארד, זה שמו הפרטי של הקברניט של ספינת הטיטאניק (והמבין יבין). היצירה אדי, כמו מרבית יצירותייו של קולבן, נמצאת על הגשר שבין המצב בארץ למצב הפנימי של היוצר בתקופת היצירה (שמן הסתם מושפע מאד מהמצב בארץ). היצירה איננה פונה ישירות לארוע ספציפי, אבל היא מהדהדת אירועים קיצוניים בארץ ובחו"ל, שגרמו לנו להתבונן אחרת על המתרחש.

קולבן גר באבו גוש ובגבעתיים, "זו הזדמנות להכיר מבפנים ולהיות בקשר קרוב יותר עם ערבים שחיים בדרך כלל בנפרד מאתנו" . הוא מאמין שכל אדם יוצר צריך להשתמש ביצירה שלו להביע את תחושותיו.

המופע החדש של להקת קולבן דאנס DUO מציג שתי יצירות מחול מרתקות, של שניים מבכירי הכוריאוגרפים, פרופ' אמיר קולבן מהכוריאוגרפים הוותיקים והמוערכים ומנהלה האמנותי של קולבן דאנס ונועה צוק, כוריאוגרפית ורקדנית עם קריירה בינלאומית מפוארת שלראשונה יוצרת עבור להקת "קולבן דאנס".

"אדי" היצירה של אמיר קולבן, פותחת בפני הקהל מרחב להתבוננות עמוקה על נושאים של יהירות ועיוורון. היצירה מאתגרת אותנו לבחון מחדש את הדרך בה אנו תופסים את העולם ולשאול את עצמנו - האם אנו באמת רואים את מה שחשוב או שאנו בוחרים להתעלם ולחיות בעיוורון?  מעין מסע פנימי לעיתים סוער, לעיתים מדיטאטיבי ומהורהר שמעלה זכרונות, שברי חלומות, ודימויים ששטים בעולמנו בעוצמה, כמו מסיבת הנובה, ובמקביל כמו הנשף האחרון בטיטאניק, כמו זכרונות ילדות שאבדו וספינת שוטים ששבה לשוט על הבמה שוב ושוב.

פרופ' אמיר קולבן, הוא מהכוריאוגרפים המובילים בארץ, יליד קיבוץ רמת השופט, שהחל לרקוד כנער באולפן למחול של קיבוץ משמר העמק, הנמצא בתחילת העשור השמיני לחייו, ומנהיג להקת המחול "קולבן דאנס" .

לפני כשנתיים, בעת שיעור בלט קלאסי לרקדניו עשה קולבן, איזו תנועה ולכמה רגעים הרגיש שהוא עלול ליפול. האבחון היה גידול סרטני במוח, קולבן עבר תהליך רפואי ראשון מסוגו להוצאת גידול סרטני ממוחו באמצעות לייזר כשהוא ער וחזר לרקוד לאחר שבוע, הסרטן וקולבן נמצאים עדיין בקרב תמידי, אך קולבן לא נותן למחלה להפריע לו.

קולבן מאמין שחובתו של כל אדם, להיות נוכח בעולם כמי שמשמיע את קולו ואת עמדותיו, מבלי להירתע מחשיפה ומבלי להסתתר. כאמן שניתנה לו הבמה, תרתי משמע, לעשות זאת, בפני קהל שבא לצפות בו. מבחינתו, יש לאמנות שלו תפקיד במרקם החברתי, של פתיחת נקודת ראות חדשה על דברים שנשחקים בדיונים שונים במדיה או ברשתות, שברובם נטחנים אותם דברים ואותן אמיתות או שקרים שוב ושוב. אמנות נותנת לאנשים אפשרות להתבוננות חדשה אחרת.