"בחרבות ברזל" גלעדי קרא לשיר שדי בשמו כדי להצביע על הרוח, הנושבת ממנו. כשהוא נשאל אם השיר הינו המקבילה המעודכנת שלו ל"נאצר מחכה לרבין", להיט ערב מלחמת ששת הימים, הוא משיב: "לא חיפשתי מקבילות, מה גם שהשיר שלי קצת יותר נוקשה" ומבטיח בשיר - "צבא גדול של עם קטן/ יכתוש יכריע בני שטן/ כל מחבל, כל מתנכל/ יישלח לעזאזל".
"השיר מבטא את צדקת דרכנו במלחמה שנכפתה עלינו על-ידי אויב מר ואכזר, שקם להשמידנו", מוסיף גלעדי. "יש לציין שמילותיו של השיר נכתבו בהשראת התפילה - 'אבינו מלכנו, נקום לעינינו דם עבדיך השפוך".
מדבריו עולה, שהשיר לא נוצר בהתפרצות רגעית וכבר בתחילת המלחמה הרגיש גלעדי שהוא חייב לעשות משהו "מתוך כאב עצום עם חשש לעתידנו כאן".
השכן הוא כמובן ראש הממשלה, שגלעדי נמנה עם מקורביו. גם כעת, נוכח המחאה הגוברת נגדו, ניכר בגלעדי שהוא נזהר בכבודו. כשהוא נשאל אם הקשר ביניהם הוא כבעבר, אומר גלעדי: "מטבע הדברים אין לו עכשיו זמן לחיי חברה. הוא כולו טרוד במשימותיו ואין לדעת איך הוא מצליח להירדם בלילה".
כאן עוצר גלעדי ומבהיר: "כמי שרואה את עצמו כאמן של כל העם, אני משתדל לא להיכנס לדיונים פוליטיים. אינני שבוי ושפוט של אף אחד".
נחזור לשיר. אם יש המופתעים לפגוש בו את גלעדי עטוי באצטלת פזמונאי, כדאי להזכיר, שכבר לפני 51 שנה, בחצי היובל למדינה, הוא כתב עם יגאל בשן לעדנה לב את "את ואני נולדנו בתש"ח", השיר שזכה בפסטיבל הזמר והפזמון דאז. "אין כאן שום הפתעה", הוא מבהיר. "חוץ מ...ללדת אני עושה כמעט הכל - כותב, מלחין, מעורב בעיבוד, מנגן בגיטרה, קצת משתעשע בפסנתר, מביים, מצייר וגם מבשל. כלומר, אני 'הנדימן' בכל מובן. כך החיים מגוונים אם כי לפעמים יש לי טענות לקדוש ברוך הוא, שזה קצת יותר מדי".
התרעות פיקוד העורף