בזמן האחרון, השחקנית ניצה שאול עושה הליכות בין המשכן לאמנויות הבמה, שם שוכן בית האופרה, לתיאטרון הבימה. היא נעה בין החזרות ל"מחול החרבות", מופע חדש בסדרת "צלילי קסם", לחזרות האינטנסיביות להצגה "גבעת חלפון אינה עונה", עיבוד בימתי לסרט המיתולוגי שבו שיחקה בזמנו, שיעלה השבוע.
סדרת "צלילי קסם", הבייבי של שאול, מציינת עונה 21, כשבכל עונה יש כחמישה מופעים שניצה שאול כותבת, עורכת, מביימת ומנחה. היא מביאה לבמה את סיפורי ילדותם של המלחינים הקלאסיים הגדולים בכל הזמנים, ובהם באך, מוצרט, בטהובן, סטרווינסקי, צ'ייקובסקי ועוד. עד כה עלו 58 מופעים ויצאו לאור 11 ספרים המבוססים על הסדרה. עכשיו מעלה שאול את "מחול החרבות": מופע המספר את סיפור ילדותו ואהבתו למוזיקה של המלחין הגיאורגי אראם חאצ'טוריאן. המופע הצבעוני משלב קטעים מתוך הבלט "גאיינה" - מחול החרבות המפורסם; קטעים מבלט "ספרטקוס"; ומהאופרה "נשף המסיכות", בהשתתפות רקדני להקת סבוטאז', עם דימטרי ברכוב, שרקד בבלט במוסקבה.
"כילדה, כשהייתי שומעת את הצלילים הראשונים מ'מחול החרבות', הייתי מתחילה ליילל בהתרגשות, ועם אמי, היינו רוקדות לצליליו. מאז הוא נכנס לי ללב", משתפת שאול.
ילדים שגדלים על יוטיוב מקשיבים בכלל למוזיקה קלאסית?
"זה נהדר שהילדים יקשיבו גם לסטטיק ובן אל, אבל ילדים יודעים לזהות מוזיקה מעולה. הם יושבים מוקסמים בקונצרטים. יש להם רעב גם לאמנות מסוגה עילית. בנוסף, צורת ההגשה שלנו נטולת דידקטיקה ומתמקדת בסיפור ילדותם של המלחינים הגדולים - לצערי אין מלחינות - עם כל היופי והעושר של המוזיקה, שיש בה יותר מארבעה אקורדים ושלוש מילים שחוזרות על עצמן".
כשניצה שאול מגיעה לחזרות ב"הבימה", היא פוגשת את הקאסט המבטיח של "גבעת חלפון אינה עונה", שכולל את קובי מאור, משה אשכנזי, שלומי קוריאט, טל מוסרי, רוי מילר, טוביה צפיר, רוני דלומי, יעל לבנטל, אמנון וולף, יואב דונט ועוד, ושרה איתם את "תן לשים ת'ראש על דיונה". 43 שנים מאז שעלה לאקרנים, הוחלט ב"הבימה" להעלות מחווה בימתית לסרט הפולחן הישראלי הגדול בכל הזמנים, שכתב (עם נפתלי אלטר) וביים אסי דיין. את הגרסה הבימתית עיבד דניאל לפין וביים משה קפטן.
שאול, למי שנחת כאן רק לאחרונה, שיחקה בסרט את יעלי, בתו הצעירה של ויקטור חסון (שייקה לוי) וארוסתו של ג'ינגי (גברי בנאי), שאביה מסרב להשיאה לפני שאחותה הבכורה, שפרה (מיקי קם), תתחתן. ההצגה, מבהירה שאול, "לא עושה תחרות" עם הסרט. היא מורכבת מסיפור מסגרת חדש, שבו הנכד של סרג'יו קונסטנצה ושפרה חסון, מכין עבודת שורשים ובה הוא מבקש לבדוק מה היה שם, בגבעת חלפון, שגרם לנתק בין המשפחות. לצורך כך הוא מתחקר את דודה יעלי ואת טוביה צפיר (מ"פ שמגר) - היחידים מהקאסט המקורי - וכולם לא מפסיקים לצחוק.
הגרסה הבימתית כולל את יעלי בביקיני?
"אין סיכוי שאעלה לבמה בביקיני. את יעלי הצעירה בהצגה משחקת רוני דלומי. תפנו אליה".
התלבטת אם להשתתף בהצגה?
"מאוד התלבטתי אם נכון יהיה לגעת ביצירה המיתולוגית. אחרי שיחה ארוכה עם משה קפטן, השתכנעתי שזו הצגה שנעשית בטוב טעם מתוך אהבה. ליאור דיין, בנו של אסי, הגיע לכל החזרות והוא מאוד אוהב את ההצגה. היא מאוד תוססת, כאילו זה נכתב אתמול. ויש בונוס: השחקנים אינם צריכים לחשוש שישכחו את הטקסט, כי הקהל יודע לתקן אותם במקומות הנכונים. גבעת חלפון נמצאת בדנ"א של עם ישראל".
יש סצינה שאת לא יכולה לשכוח מצילומי הסרט?
"הקטע שבו אני יוצאת מהמזוודה. בצילומים גברי בנאי לא הפסיק לצחוק. הוא ממש רעד מצחוק. גם בסרט רואים שהוא צוחק. אני פחות צחקתי כשצילמנו 20 טייקים לסצינה הזאת ב־40 מעלות חום".
שאול (68), חייכנית, אנרגטית ושופעת קסם אישי על־גילי, לא עוצרת לרגע. בחודש הבא היא תגיע לפרמיירה של סרט חדש בכיכובה, "אהבה בשלייקס", קומדיה רומנטית על אהבה בגיל השלישי בבימויו של יוחנן (חורחה) ולר. לרגע שוכחת שאול את שם הדמות שהיא מגלמת ("אוי, איך קוראים לי בסרט?"), ונזכרת. "קוראים לה תמי, אלמנה אמידה שמחליטה לעבור לדיור מוגן ודורסת בטעות את בנו (יהודה בארקן), ומשם הכל מתגלגל", היא מספרת.
לצדה בסרט משחקים גם שלמה בראבא ("חבר עוד מלהקת פיקוד המרכז") ויפתח קליין, בתפקיד בנה. את קליין פוגשת שאול גם ב"צוותא", שם הם מעלים את "ערב שקופיות", הצגת פרינג' בבימויו שבה היא משחקת. ויש עוד: בשלוש השנים האחרונות היא משמשת כפרזנטורית של חברת הקוסמטיקה "דהשלי".
כמעט 20 שנה התגוררה שאול בלונדון בעקבות עבודתו של בעלה, המנצח הבינלאומי דורון סלומון, שם שיחקה בתיאטרון ובסדרות טלוויזיה. כשחזרה לארץ באמצע שנות ה־90', לוהקה בעיקר לסדרות טלוויזיה: "פלורנטין", "רמת אביב ג'", "אסתי המכוערת" ועוד. לאחרונה שיחקה בסדרות "צומת מילר", "מתים לרגע" ו"רון" - הסדרה האהובה עליה מכולן. "אני מאוד אוהבת לשחק בסדרות טלוויזיה", היא מצהירה, וחושפת שבימים אלה היא עובדת על כתיבת סדרה עם ענת ברזילי. "אומר רק שזה מבוסס על סיפור אישי שלי", היא מוסיפה ומסרבת להסגיר עוד אינפורמציה.
את עוצרת לפעמים?
"וואו, איזה חודש ואיזו תקופה מרגשת יש לי. אני רק רוצה לומר תודה ושיהיה לי כוח להמשיך לעשות. שאף אחד בירושלים לא יפריע ליצירה וליוצרים, כך שהמקום הזה, ישראל, יממש את הפוטנציאל האדיר שיש בו".
"מחול החרבות", 10־14 במרץ, 17:00, בית האופרה, תל אביב; "גבעת חלפון אינה עונה", הצגת בכורה, 13 במרץ, רביעי, 20:00, תיאטרון הבימה;
"אהבה בשלייקס", בכורה ב־11 באפריל בבתי הקולנוע