"אני בר-מזל", מצהיר דורון שפר, הילד שלפני 35 שנה כיכב בהבימה מול שייקה אופיר האגדי בהצגת "המלך מתיא הראשון" והוציא השבוע את אלבומו ה-18 (!) מאז 2006. "כלומר, בזמננו זה לא דבר מובן מאליו להוציא אלבום ואני הצלחתי לכתוב שירים לכל האלבומים האלה, להפיק אותם מוזיקלית, לנגן בהם וגם להקליט אותם".
הקונצרט-הזה-של-איש-אחד התפשט גם להופעות?
"הופעתי לא מעט, לבד ועם הרכב, עד שבשלב מסוים החלטתי להפסיק, כי היה בזה משהו סוחט לאורך זמן".
18 אלבומים ואף לא להיט אחד. את שיריו הוא מגדיר כמלודיים, סוג של אולד-פשן. לא רוק. אפילו לא פופ. אם מהדהדת משם אלבומו החדש, "לא מיועד להאזנה", התרסה מסוימת, שפר שולל את האפשרות הזאת.
"אני לא מוחה על שלא משמיעים אותי מספיק", הוא טוען ומעדיף לשמור על עמימות כלשהי, מה ש"יכול אולי ליצור איזושהי התעניינות".
הילד כבר בן 45. הוא גדל בתל-אביב כבנם של רואת חשבון ושל אדריכל. לדבריו, הגיע לתיאטרון בעקבות חבר הילדות שלו, המוזיקאי טל בלכרוביץ', ש"לקח אותי לשחק איתו בהצגות-ילדים, שאביו, המלחין מישה בלכרוביץ', הלחין להן את המוזיקה". הספתח היה כ"גמד הכי קטן ב'שלגיה ושבעת הגמדים".
"כביישן", לא אהבתי להיות מפורסם ורציתי להיות כמו כולם", הוא מעיד. למרות זאת, התגלגל אל הזרקורים. להבימה הגיע בעקבות הנחיית גרסה טלוויזיונית של הפסטיגל לצידו של יגאל בשן המנוח. "עד כדי כך היה נהדר בינינו שהיו שהאמינו שאנחנו אב ובן", הוא נזכר.
מאותה הנחיה הובא להצגה שהפכה אותו לילד-כוכב. "בגיל עשר הייתי צעיר מדי מכדי לקלוט שהזדמן לי לשחק לצידו של שחקן כה גדול כמו שייקה אופיר", מספר שפר. "היו לי גיבורי-ילדות אחרים בעוד שאת ימי הזוהר של שייקה פספסתי. עברתי שם חוויה רגשית בלתי נשכחת וגם עבדתי קשה, כי לפעמים הצגנו אפילו שלוש-ארבע הצגות ביום".
הבחנת במצבו הקשה של שייקה?
"הזיכרון שנחקק בי היה עוצמת הכישרון שלו וגדולתו של האיש. כשהוא הניף אותי למעלה, כפי שרואים בצילום המפורסם. אי אפשר היה לדעת עד כמה מצבו לא היה טוב. כששמעתי על מותו, זה היה בשבילי שוק. כילד, לא ידעתי איך להתמודד עם זה".
בלי חמדה הוא שב אל גילויי ההערצה דאז.
"ילדות ניסו להתחיל איתי ושלחו אלי המון מכתבים, מה שהביך אותי", הוא משחזר. "בבת אחת העולם השתנה לי. כבר לא יכולתי לעבור ברחוב כמו כל ילד. הפריע לי שראו בי את הילד השחקן ולא אותי".
היה לך ראש גם ללימודים?
"במקביל למדתי כל הזמן, אבל השילוב של לימודים עם תיאטרון היה מתיש עד שרציתי שזה ייגמר".
וכשזה נגמר?
"הרגשתי בודד ותלוש בפסגה עד כדי חוסר רצון להמשיך. חתכתי די בבת אחת, גם אם היו שיחות לקולנוע ולטלוויזיה. עברתי למוזיקה, די בהשראת החבר שלי טל ולמדתי בתלמה ילין".
בצבא הוא שירת כזמר-קלידן וכמעבד ללהקות צבאיות. כשהשתחרר, הלחין מוזיקה להצגות בפרינג' ומזה שנים רבות הוא עוסק בהוראת מוזיקה, שירה ודרמה. בעיקר שפר מתמודד עם הבלבולים בינו לבין כוכב העבר בכדורסל, דורון שפר, המבוגר ממנו בשלוש שנים, אך התפרסם אחריו.
"בהתחלה זה הפריע לי", מודה איש-שיחנו. "מה, עוד דורון שפר? האם יש לי כפיל? מה הסיפור? אבל למדתי לחיות עם זה, מה גם ששמעתי על עוד כאלה, ששמם כשמי, כולל כתב בחיפה. שלושתנו הידועים בין הדורון שפרים, אם כי אני לא יודע אם גם כיום אני כזה מפורסם".
נפגשת עם דורון שפר מהכדורסל?
"קודם הייתי מקבל מכתבי מעריצים שהיו מיועדים לו ולא היה לי מה לעשות איתם. נפגשנו באמצע שנות ה-90, כשעבדתי כמנהל הצגה במחזמר 'סיפור הפרברים', בהבימה. כשראיתי אותו בקהל, ניגשתי אליו ואמרתי לו בבדיחות הדעת - 'אתה לא יודע מה עשית לחיים שלי' והצגתי את עצמי. 'אתה לא יודע מה אתה עשית לי', הוא הגיב בחיוך. אז ממרום קומתו הוא לחץ לי את היד והרגשתי כמו תינוק מולו. בסך הכל אין מאבקי אגו ויש איזו אחווה בין הנושאים אותו שם".
לבסוף, אתה והקורונה?
"עד כמה שאפשר אני משתדל לקחת אותה בפרופורציות בריאות".