על אף הדריכות והאווירה המתוחה השוררת ברחבי הארץ ובירושלים על 3,000 השוטרים המוצבים במחוזותיה לרגל חודש הרמאדן שמתחיל בשבת הקרובה, יתקיימו אירועי רמאדן רבים בישובים הערביים ובערים מעורבות הכוללים סיורים בערים ובישובים הערביים, אירוח בבתי משפחות מוסלמיות לארוחת האיפטאר (הארוחה לשבירת צום היומי) בסח'נין, נצרת, חיפה, רהט, ג'יש ועוד, כמו גם ארועים וירטואלים.
בירושלים, בה חיים כ-300 אלף מוסלמים, יתקיימו אירועים דתיים, לאומיים תרבותיים ותיירותיים במהלך החודש. אחד האירועים הבולטים "פסטיבל לילות רמדאן" בהפקת ימק"א ירושלים יתקיים בין התאריכים 7-26 באפריל, ונועד לחשוף את בני כל הדתות למנהגי חודש הרמאדן ולמפגשים של אנשים ממזרח וממערב ירושלים.
ביום חמישי ה-7.4 יתקיים סיור רמדאן בהדרכתו של ד"ר אנואר בן בדיס, בלשן, מורה לערבית ומומחה לתרבות הפלסטינית. "מטרת הסיור היא לחשוף מעט מהחוויה הרמדאנית של החודש בירושלים, ובמהלכו נתעכב גם על הפאן החברתי כלכלי וההיסטורי של החודש" אומר ד"ר בן בדיס. הסיור יעבור לאורך שלוש תחנות: השער החדש, שער שכם ועד שער הפרחים. "היציאה ב-18:00 מהשער החדש, שלאורך השנים מתקיים כאן שיתוף פעולה בין נוצרים למוסלמים המאפשר למוסלמים לעבור דרכו בדרכם לאל אקצה. ומשם נרד לשער שכם".
שער שכם הוא מרכז חשוב בסוף הסוף?
"לבאב אל עמוד הוא שער שכם, יש חשיבות רבה, מאז ימי סאלח א-דין. השער הוא בעל חשיבות היסטורית וכלכלית והיווה נקודת חיבור חשובה ביותר אל ארצות א-שאם, שכידוע שמו באנגלית דמסקוס גייט. שער שכם מוביל אל חיי היום יום והיווה את אחד מעמודי הכלכלה החשובים דרכו הכל עבר. זו גם הסיבה שבשנת 1964 חוסיין הקים את הגשר. כלומר החשיבות איננה רק בחודש הרמאדן, ועדיין בסופו של כל יום צום בחודש הרמדאן, הצעירים ולא רק הם, מגיעים לשער בכוונה לחגוג ולהינות בחודש הקדוש הזה. לצערי, בשנתיים האחרונות יש תחושה שזה מופקע מהם, כשנעשה ניסיון לקבוע כאן מדיניות חדשה".
אל התחנה השלישית, שער הפרחים הממוקם בצידה הצפון מערבי של החומה יגיע הסיור לקראת ירי התותח, המבשר על סיום הצום. "התותח ההיסטורי נמצא בבית הקברות. הפעלת התותח, שכיום הוא פצצת קול, נמצאת מזה דורות רבים, באחריותה של משפחת סנדוקה" אומר אנואר בן בדיס.
רג'אי סנדוקה בן המשפחה, וכיום תושב שועפט, שהוא גם שחקן ("פאודה") הוא מפעילו של התותח בשנים האחרונות. בחודש הרמדאן הוא מפעיל את התותח פעמיים ביום עם הזריחה כדי לבשר על תחילת הצום ובשקיעה לציון סיום הצום.
"כל מה שאני עושה בחיי, הן דרך הוראת השפה הערבית והסיורים היא 'הנגשת ההכרה'. אני רוצה לתווך ולהכיר לישראלים את הצד האחר של האיסלאם בעיר הזאת, בתקווה שבזכות היכרות בין אנשים תיוולד באחד הימים תקווה", הוא אומר. ההרשמה לסיור דרך את goshow. (60 שקלים).
בחודש הרמדאן בנוסף לסיור ובהמשכו יתקיימו ברחבת בניין ימק"א בירושלים, (המלך דוד 26) שלושה ערבים ייחודיים שהכניסה אליהם חופשית. ערב סופי (ז'יכר – לילה של היזכרות) בהובלת בוסתן בני אברהם הכולל קריאת פסוקים מהקוראן, שירה ונגינה בליווי מחוללים ובהשתתפות הקהל. את ההרכב ילווה נירי שדה בנגינה על חליל 'נאי' ופיוטים יהודיים. (11.4 ב-20:30).
שירי רמדאן ושירה ערבית מקורית עם סאלי כסאברי. כסאברי תושבת יפיע-נצרת בת למשפחה מוסיקאלית, החלה לשיר מאז היתה ילדה בת שש. היא בוגרת קונסרבטוריון עמק יזרעאל לפיתוח קול ובעלת תואר ראשון ושני במוסיקולוגיה מאוניברסיטת חיפה, שם התמחתה בתחום לחן כנסייתי-לטיני- ערבי. כסאברי מופיעה בארץ ובחו"ל במגוון ז'אנרים תוך התמקודת במוסיקת חגים ומוסיקה ערבית אותנטית. (12.4 ב-20:30).
קצת הומור לא מזיק. ב"ערב עם נעם أمسية مع نعمة" מופע קומי דו לשוני של נועם שוסטר אליאסי שיחתום את הפסטיבל. זהו מופע ביוגרפי דו לשוני העוסק במבולגנות של זהויות מורכבות. באמצעות שימוש ייחודי בהומור, נוגעת שוסטר אליאסי בנקודות חשובות של הסכסוך המקומי, ומאתגרת נרטיבים חברתיים מוכרים.
נעם שוסטר אליאסי, היא קומיקאית ואקטיביסטית. מופיעה כסטנדאפיסטית בשלוש שפות, כולל פינה בתוכנית "מהצד השני" בהנחיית גיא זוהר (כאן11), מצליחה לגשר בין העולמות בעזרת הומור חד ומושחז. באמצעות סיפורה האישי, שתחילתו במקום בו גדלה - היישוב הפלסטיני יהודי, נווה שלום, כיהודייה איראנית ישראלית וכלה בשיתוף מחיי הדייטים והעשייה הפוליטית שלה, מציעה שוסטר אליאסי נקודת מבט שנונה ורעננה על הכאוס הגיאופוליטי שאנו נמצאות ונמצאים בו יותר משבעים שנה. (26.4 ב-21:00).
"ירושלים קדושה לאיסלאם, לנצרות וליהדות ועדיין, רבים מהתושבים לא מודעים לחגים השונים של הקהילות החיות בשכוּנות זו לזו. רמדאן הוא חודש של קדושה וצדקה ואנו בימק"א מקווים שיהיה חוויה אמיתית ורוחנית" אומרת היאא דנדיס מנהלת התבות והפרוייקטים של ימק"א.
"פסטיבל לילות רמדאן"
7-26 באפריל
ימק"א ירושלים