באילת עושים תיאטרון אחר. הצגה נעה בה הקהל עוקב אחרי השחקנים בטרמינל שדה התעופה הישן של העיר, מחזה בו הקהל "צופה" בכיסוי עיניים, והצגה המתרחשת בין כיסאותיו של בר יין דרומי.
תיאטרון אלעד משיק עונה חדשה, עם בית חדש, הצגה חדשה, פסטיבל חדש ותוכניות להפוך את אילת ליעד תרבות ותיירות ראשון על המפה הבינלאומית. תיאטרון אלעד פותח עונה בסימן התחדשות. התיאטרון, עבר לאחרונה לביתו החדש בחלל הטרמינל באילת. שדה התעופה לשעבר, הפך לחלל תרבות ותיאטרון דינמי ויצירתי.
ההצגה החדשה של התיאטרון "קו החוף", הינה ההצגה הראשונה שנוצרה במיוחד עבור חלל הטרמינל, שעבר מהפך על מנת לשנות את ייעודו לתיאטרון ולהתאימו להצגה בפרט. החלל העצום הפך לזירה תיאטרלית פנטסטית הלוקחת את הצופה למסע בין מפלסים, חדרים, תפאורות, מוסיקה ומקרנים של וידאו שמקיפים את הקהל מכל עבר, 360 מעלות, ומזמינים אותו לצלול למסע בנבכי נשמתם של בן ואביו אשר לא זכו להכיר, אבל כן זכו להיפרד.
ההצגה, אותה כתב המחזאי הלבנוני וואג'די מועווד, מגדולי הבמאים היום באירופה וביים שי פיטובסקי, מספרת את סיפורו של וילפריד, שמקבל לילה אחד שיחת טלפון מפתיעה המבשרת לו על מות אביו, אותו מעולם לא הכיר. בניסיון להרכיב מחדש את פאזל חייו ולגלות מי היו אביו ומשפחתו, הוא מחליט לצאת למסע עם גופת אביו, אל עבר המולדת מוכת המלחמה של משפחתו. זהו מסע התבגרות פיזי ונפשי, מסע אל מעמקי החיים.
במרחב הטרמינל שבעבר הכיל נוסעים ומזוודות, נתלו פנסים, מקרנים, פודיומים, רמקולים, הוצבה תפאורה, נבנה סט של דירה בקומה העליונה ובכל הקומה התחתונה פוזר חול. מצד שני, בחרו בתיאטרון להשאיר את המבנה כמו שהוא, כולל השלטים והמסוע, "כך הקהל מרגיש שהוא בעולם אחר אבל כל הזמן גם נמצא בטרמינל" מספר שי פטובסקי, במאי ההצגה "גם פיזי וגם כדימוי לאזור מעבר בין עולמות.
אמש נערכה בעיר מסיבת עיתונאים להשקת העונה החדשה. המנהל האומנותי שי פיטובסקי סיפר ל"מעריב אונליין": "מתייחסים לתיאטרון כמגדלור של יצירה, כמקום מושך וימשוך אמנים, שרוצים להתפתח ולהביא לפה את היוצרים, השחקנים, הבימאים, התסריטאים הכי טובים. דווקא בקום הכי רחוק, שהכי בקצה, היה יצירה שהיא הכי הקשה. לא יצירה מתפשרת. אנשים שרוצים לעשות את היצירה הכי מיוחדת הכי לא מתפשרת, עם הכי הרבה חופש אומנותי, זה יהיה הבית שלהם. יהיה מוקדם של יצירה בארץ שהוא לא המרכז".
"כל הצגה היא שדה אחר, 'הזקן והים' היא הצגה בעיניים עצומות, ההצגה 'על קו החוף' של תסריטאי לבנוני, היא הצגה בטרמינל שמסתובבים במרחבים. ואם זה כל הדברים הטובים, עם דביר בנדר, שהקהל ממש משתתף בה, ואם זה הצגה שקורת בבר יין, הקהל לא צופה בתיאטרון הוא משתתף בתיאטרון. התיאטרון צריך לשנות את דרכיו, בעדין פוסט קורונה, להמציא את עצמו מחדש. הוא מתכתב עם כל מה שקורה באירופה, וזו השפה שלו היא שפה אחרת".
בועז דן: "הבשורה היא לעבור למצב שמסה קריטית של אמנים עוברת לאילת, ומשנה את סביבת החיים שאנו חיים בה ואנחנו כבר רואים את זה. אנחנו בוחרים מבחינה אומנותית, אם זה חיפוש והעמקה, לבשל את התבשיל כמה זמן שצריך. היום גילינו שאנחנו אלטנטיבה ליצירה. התיאטרון מתמחה בתיאטרון תלוי מקום, הוא לוקח מקומות והופך אותם להצגות. מה'דפקט' שלא היה אולם, שפשפנו הותמקצענו בדבר הזה, זה מחזיק את התיאטון למקום הנכון של תקשורת עם הקהל, הקהל באמת שותף, זה לא שהתיאטרון קורה שם ואני מוחא כפיים".
דביר בנדק, שמשחק בהצגה 'כל הדברים הטובים': "אני נקשרתי רגשית לתיאטרון הזה, לעומת התיאטרות האחרים שעבדתי בהם, ולא בהכרח נקשרתי רגשית. יש פה משהו שבא ממקום שמאוד מחובר לתפיסה האמיתית של למה אנחנו עושים תיאטרון, כי זה טיפול חברתי, כלי חברתי, להפוך לאנשים יותר משוכללים. יש לנו המון דברים לטפל בהם כחברה. תיאטרון קצת איבד את הדרך, אני גם לוקה בזה, הוא עושה בידוק, אבל אנחנו רוצים לטפל בבעיות של החברה".
בנובמבר 2022, יקיים התיאטרון "פסטיבל אלימות ברשת" במסגרתו יעלה לראשונה בישראל נושא האלימות ברשת אל הבמה. למשך חמישה ימים יעלו בטרמינל הפקות מקור חדשות של היוצרים המובילים בישראל, שיעלו מופעים למבוגרים ובני נוער שנוגעות באחד הנושאים הנפיצים ביותר בחיים של כולנו. נכון להיום, כל ילד שלישי בישראל נחשף לאיום או לאלימות ברשת וכל ילד חמישי נחשף להטרדה מינית. אחד מכל 5 בני נוער הכירו בשנה האחרונה ילד שרצה להתאבד בעקבות פגיעה קשה שחווה ברשת, כגון חרם, ביוש, השפלה או פגיעה מינית.
אז עד כמה באמת היד שלנו קלה על המקלדת? באיזו קלות אנחנו מרשים לעצמנו לערוך משפטי שדה ו"שיימינג" ציבורי? היכן המציאות שלנו מתחילה והעולם הוירטואלי נגמר, והאם בכלל יש הבדל בין השניים?
בין הפקות הפסטיבל: מופע תיאטרון דוקומנטרי שכל הטקסט שלו לקוח אך ורק מפוסטים ברשתות חברתיות ותגובות אליהם. העבודה של הבימאית דפנה זילברג – ״אנפרנד״ חוקרת את הפער בין חופש הביטוי שלנו ברשת לבין המפגש האנושי, בין הקהילתיות הווירטואלית לבדידות הגוברת במציאות.
״במוקד״ מופע של ד"ר ליאור זלמנסון ומאיה ערד בהשתתפות אקטיבית של הקהל דרך מכשירי הסלולר, שעוסק בתופעת ההטרדה והבריונות ברשת, נראתה לאחרונה, הצגת נוער אורחת העוסקת בשאלת האחריות על פעולות בריונות ברשת. סרטון שתפס תאוצה, הופץ בקבוצות ווטסאפ והוביל את קורבן הבריונות ברשת לנסיון התאבדות. בשיא העימות בין שלוש החברות שאחראיות להפצתו עולה השאלה - מי הוא האשם בבריונות ברשת? הצלם, המפיץ המגיב או המתבונן מן הצד?
תיאטרון אלעד יעלה מופע אימפרוביזציה הנוגע בחוויה האישית של הקהל ומזמין אותו לספר סיפורים אישיים על פגיעות והטרדות בעולם הדיגיטלי. בנוסף יתקיימו הרצאות עם מרצים אורחים מובילים בנושא האלימות ברשת לקהל של בני הנוער ומבוגרים.
"הרשת הפכה להיות השתקפות של מצב התודעה של האדם המודרני", אומר שי פיטובסקי, המנהל האמנותי של התיאטרון, "הכל בהישג יד, נגיש, מחובר כל הזמן מגורה עד הקצה. הרשתות החליפו את מה שהיה פעם כיכר העיר... אבל הכיכר הזו היא כיכר של מיליונים! הרשת היא כמן חומר רדיו אקטיבי, אפשר להאיר איתה מקומות חשוכים ואפשר לייצר ממנה פצצות שהנזק שלהם יישאר לדורות. בעזרת שלוש הפקות נסינו לבדוק מה ההבדל בין ביקורת והבעת דעה לבין שיימנינג, מה הכוח של קבוצה, מה התפקיד שלי כאדם שמגיב, מה הכוח של המילים, ואצל מי נמצאת האחריות".
בהמשך העונה (27 בפברואר- 3 במרץ), "פסטיבל שייקספיר". לאחר 30 שנות הצלחה בבוסטון מסצ׳וסטס, יצא בשנת 2019 פרויקט שייקספיר לראשונה מגבולות ארה״ב ונחת בחבל אילות. חיבור שנוצר בין תיאטרון אלעד לבין תיאטרון שייקספיר אנד קומפאני הוליד שיתוף פעולה ראשון מסוגו. שחקני תיאטרון אלעד יצאו להכשרה מקצועית בבוסטון, טינה פאקר, המנהלת האמנותית של תיאטרון שייקספיר אנד קומפאני, הגיעה לאילות להעביר הכשרות נוספות וכיתות אמן.
הבימאי האמריקאי ראיין ווינקלס הגיע לישראל ויחד עם שחקני התיאטרון דנה יצחקי וגיא כהן שלו הם עבדו עם כ-40 בני נוער מחבל אילות, על ההצגה "חלום ליל קיץ". בתום 10 שבועות של חזרות אינטנסיביות הגיעה הקהילה כולה לצפות בהצגה ולחגוג את פסטיבל שייקספיר הראשון של חבל אילות. לאור ההצלחה, עלה בשנית בשנת 2021 עם ההצגה "מהומה רבה על לא דבר", והשנה יעלה בפעם השלישית. השנה, הודות לקרן ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל זוכה הפרויקט להתרחב מבית ספר אחד – לשלושה בתי ספר, ולהכנס לראשונה לעיר אילת.
בנוסף, יוצאת בימים אלה לדרך תכנית אותה מוביל תיאטרון אלעד שעתידה לשנות את עתיד הדרום מקצה לקצה, ולהפוך את אילת-אילות ליעד ראשון על מפת התרבות והתיירות העולמית, להעביר מאסה קריטית של משפחות צעירות לדרום וליצור אלפי משרות חדשות בפריפריה. בתכנית, הקמת שלושה גופי תרבות חדשים: תיאטרון מבוגרים, תיאטרון ילדים ומרכז מחול בשיתוף ״גאגא״. הקמת מרכז הכשרה בינלאומי לפרפורמרים בחבל אילות, שיארח את היוצרים הגדולים בעולם והקמת מרכז תרבות חדש בשטח הטרמינל המתפנה, בלבה של העיר אילת.
לתכנית העבודה רתמו בתיאטרון אלעד את המאסטרים המובילים בעולם התיאטרון והמחול, אשר ימצבו את הפעילות בחזית העשייה העולמית, ימתגו את אילת-אילות כמרכז אמנות בינלאומי וימשכו לאיזור קהלים.