פעמים בודדות בחיים אתה חולף על פני יצירת אומנות שמכניסה לך אגרוף בבית, שמה מנעול על הפה שלך וגורמת לך לבהות בה עד שהיא מתחילה לחלחל פנימה בין נימי הדם. הפעם, זה קרה לי למשך 65 דקות בהן עיני לא הצליחו לנוע, לא ימינה ולא שמאלה, כשהבטתי על ההמחזה של תיאטרון "תמונע" לספרו המיוחד של פיליפ בסון, "די כבר עם השקרים שלך".
המחזה המדובר מגולל מפגש מקרי בתחנת רכבת שהביא את הסופר בסון להתעמת עם שברי הזיכרונות הכואבים המעבר. בעיירה קטנה ושמרנית, אי שם בצרפת של שנות ה-80, הוא חווה את סיפור האהבה הפרטי והמצלק שלו, שהובילו אותו לכתוב על כך ספר דרמה על סיפור אהבה הומוסקסואלי שהיה שזור בתחושות בגידה, נטישה ושברון לב.
פיליפ בסון במחזה המדובר מוצג משתי זוויות - הראשונה היא העכשווית (תומר נהיר פטלוק), המביאה את דמותו כסופר המביט אחורה על השנים שחלפו ועל האהבה הגדולה שכבר איננה, והשנייה היא הקדומה (שחף ברגר), המרגישה על בשרה את כאב הדחייה. לצידו של בסון מוצג גם מקור האהבה הנכזבת בדמותו של המאהב תומא (לירן מזרחי), שבהמשך מובא אל הסיפור כבנו העתידי לוקה.
העיבוד הבימתי לספרו של בסון מבטא לראשונה את ראשית דרכו הלהט"בית מהימים בהם היה נער, שעדיין האמין באהבה והרשה לעצמו לשחרר שליטה ולחלום רחוק. זהו סיפור אינטימי ומרגש שמצליח לחדור אל מתחת לעור ולעורר בצופה המהופנט צמרמורות קרות, הנובעות מהזדהות עמוקה ומאידך סלידה נוראית. המחזה הצליח לגרום לי לנוע בכיסא באי נוחות, ועם זאת לאהוב ולהתמסר לעוצמה המועברת ברובה באמצעות שתיקות ארוכות, משחק פיזי ופס קול המצייר את רוח התקופה.
במחזה "די כבר עם השקרים שלך" צמד הבמאים ניר פרנקל וטלי הכט הצליח לשמור על הסיפור כקו אחיד, על אף הקפיצות בזמן ועל אף הבלבול האפשרי כשמוצגות על הבמה שתי דמויות שהן בעצם אותה האחת. הוא בחר לספר את הסיפור באופן ציורי בו הדמויות יכלו ממש לרקוד את העלילה ולדמות עבורנו תחושות וחששות - ללא מילים כלל. דוגמה אחת מובהקת, ושאיני יכולה שלא להתייחס אליה, היא סצנת ה"סקס" האינטימית בין שני הגברים, שהועברה באופן מרומז באמצעות קרבה פיזית וטוש ורוד, אך לא השתמעה לשתי פנים.
ההצגה אפשר לכל אחד מהיושבים בקהל לחוות קשת רחבה של רגשות במהלך הצפייה, הנעה בין צחוק על הטקסט ההומוריסטי, דרך בלבול, כמיהה, סלידה ולאחר מכן עצב עמוק. מדובר בסיפור אהבה מיוחד שמכיל בתוכו את כל מה שאחד כזה צריך להכיל, והפעם הנוכחות התיאטרלית שלו ללא ספק העשירה את הפרטים היבשים והוציאה מתוך הדפים את הפלונטר האינסופי של האהבה האסורה והחיים תחת צל של הסתרה, ריחוק ובושה.
המחזה שהועלה בתיאטרון "תמונע" היה מהסוג המשובח והצנוע שבאמצעות משחק אמין, תנועה ומינימליזם קלע לליבם של הצופים. בשנים האחרונות אני רגילים לצפות בהצגות מלאות תפאורה, תלבושות, מוזיקה ואנרגיה, ואילו הפעם הפשטות שנכחה על הבמה הצליחה לזרוק אותי לתיאטרון הישן והאהוב שמעביר מסר בלי ללכת סחור סחור - ככה נקי. באופן שאינו מפחד מאינטימיות, לא נשען על הרעש מסביב, ובעיקר מכבד את הקהל.
בחודש מאי הקרוב, השחקנים וצוות ההפקה של המחזה "די כבר עם השקרים שלך" ימריאו עם ההצגה המדוברת לפסטיבל דאבלין שבאירלנד, פסטיבל גאווה בינלאומי מהגדולים בעולם. לקראת הטיסה המיוחלת, בה ייצגו אותנו בכבוד בעולם, חברי הקאסט פותחים פרויקט הד-סטארט על מנת לגייס כספים לקראת האירוע הגדול.