בפתח הראיון, אמרה מיכאלי: "בחיי הישראלים הוא חלק גדול מאוד, עבדתי איתו בשנות השישים, נפגשנו הרבה פעמים לריאיונות, הוא קיבל את פרס ישראל, הוא דיבר הרבה על הכפר שהוא הקים לילדים עם מחלות קשות מאוד שהוא עזר להם להמריא שם. הוא הביא ילדים מכל קצוות הארץ, זה כפר שהוא עדיין פועל בזכותו של טופול. לא במקרה הוא קיבל את פרס ישראל".
"הוא היה כוכב בילנאומי ברגע שהוא התחבר ל"כנר על הגג", מה שמוזר שבתקופה שהוא היה באודישנים - אני הייתי בלונדון, ומאותו רגע הוא היה שם בכל דבר. ב-BBC שמעת אותו בלי סוף, ואני חושבת שמה שיפה זה - הוא אף פעם לא נטש את ישראל, הוא השתתף ב-25 סרטים. הוא אירח כל ישראלי שלא היה לו איפה להיות", המשיכה השחקנית.
עוד סיפרה מיכאלי: "'סלאח שבתי' היה פריצת דרך עצומה, טופול גדל בלהקת הנחל והגשים את מה שהיה אז קיבוץ, ללכת לעבודת כפיים במשק וללהקה. באופי שלו הוא היה מפקד. אחד החברים הטובים שלו היה גנדי, כאן לא כל כך השתווינו. טופול היה איש מאוד מצפוני, הוא היה איש שגם ארץ ישראל הייתה בעיניו רוח החיים, כל כך היה חשוב לו להיות ישראלי".
"הייתה תקופה שהוא הקליט את כל האותות של 103FM, הוא בטח מונצח על המחשב. בשנים האחרונות הוא דהה עד מותו, זו מחלה נבזית. לא היה מי שיספיד את אורי זוהר, כי בתקופה שעבדתי איתו היו אנשים שחשבו שהוא אורי. כל כך התבלבלו ביניהם כי הם היו צמד בלהקה ובבצל ירוק. כשנפטר אורי, אי אפשר היה לראיין את טופול. בצער אני נפרדת מטופול היקר, באמת בצער", חתמה השחקנית.
התרעות פיקוד העורף