השחקנית והזמרת סופי צדקה, לנצח "השומרונית", מדברת בשיחה גלויה על הזהות ממנה 'חתכה' לפני 25 שנים. "אני בורחת מהגדרות. הן הורסות את העולם, מצמצמות ומקטינות אותך", היא קובעת.
"שנים הייתי חלק מהעולם השומרוני ואז חתכתי. המקום הזה כבר איננו חלק ממני, לא נשאר דבר. הבדידות היא מנת חלקי וטוב לי לחיות בלי הגדרה" היא אומרת.
ואם דוחקים בך להגדיר?
"לאלה שמתעקשים כפי שקרה לי באחד האודישנים כשנשאלתי 'אז מה את?', אני משיבה שאני 'עבד של הקב"ה'. אני מאמינה באלוהים. והדרך שלי היא דרך אבותי".
יכול להיות שאת מצטערת שהתגיירת?
"כשהתגיירתי לא היתה לי ברירה. היום אני יודעת שעשיתי צעד מדהים. באוגוסט האחרון הבת שלי חן, התחתנה. בעלה הוא כהן. לולא עברתי גיור היא לא היתה יכולה להתחתן על פי היהדות. לכן חשוב היה שישבתי במדרשה ולמדתי יהדות במשך שנתיים".
מחשבה פרקטית.
"כאמא לילדים את נדרשת לחשוב גם באורח פרקטי. כשעזבתי את העדה השומרונית כצעירה בשנות העשרים, שאלתי את עצמי 'אז מי אני עכשיו?', וכיוון שרציתי משפחה וילדים, טוב עשיתי. שלא כמו הנצרות או האיסלאם, היהדות מחייבת את המתגיירים לעבור תהליך, לרצות בכך עם כל הלב, הנשמה והאהבה.
בזכות כך העם היהודי שרד בגולה בלי מדינה ובלי צבא, אלא רק בזכות הערכיות והסיפור הקדום. אני חלילה לא מזלזלת בכך, אבל קשה לי עם הגדרות ותיוגים", סיפרה.
ואם מדברים על יהדות. סופי צדקה מלמדת פרשת השבוע לנשים, בשני מוקדים: בביתה בתל אביב ובבית הכנסת 'כלל ישראל' ברמת אביב. "התורה היא מפת הדרכים שלי. אני מאמינה שפרשת השבוע חופפת לחיינו היום, כשאנחנו מחברים חדש עם ישן. שיעורי התורה הם ציפור נפשי", היא מתפייטת.
בראשית שנות האלפיים, לאחר שחצתה את הקווים מהעדה השומרונית היישר אל הפריים טיים צדקה היתה לכוכבת. היא הפציעה בטלנובלה הראשונה "לחיי האהבה" בתפקיד רונה לצידו של יהודה לוי. הופיעה בתוכניות טלוויזיה, הנחתה עם ארז טל את "הכספת", היתה מנחה בערוץ הילדים, קיפצה בפסטיגלים עד דלא ידע, כיכבה בקלטות לילדים, שיחקה בהצגות ילדים והובילה קמפיינים, ואז היא נעלמה מהפריים טיים והלכה לעשות מוסיקה.
"כשנכנסתי לעולם הבידור ולבמה הייתי ירוקה מאד, עדיין לא מבושלת. לקח לי זמן להבין מה אני רוצה להגיד איך אני רוצה להראות את הדברים ואת האמנות שלי, וכל ההתחבטויות האלה קרו לי כשאני כבר בפריים טיים. אבא שלי נהג לומר שזה 'שכר הלימוד שלי'. והוא צדק. אני מודה על כל מה שעשיתי, כולל הטעויות, זה מה שחיבר אותי לנתיב אליו הייתי צריכה להגיע", היא משתפת.
"כשהתחלתי להבין מה אני רוצה, ידעתי שאני רוצה שני דברים: לעשות מוסיקה ולא להוריד את הטרנינג. כלומר, לעשות את מה שאני אוהבת, כך שיהיה לי נוח ואצליח לאכול ולשלם שכ"ד. עם המוסיקה דייקתי את עצמי למקום שאני אוהבת" היא מעידה.
"ועדיין המשכתי לשחק בתפקידי פיות ונסיכות בהצגות ילדים ורק כשהגעתי לגיל 40 אמרתי לעצמי 'די, מיציתי'. החלטתי לעבור למחוזות אחרים ועשיתי את השינוי תוך כדי תנועה", מספרת צדקה.
בשנת 2014 הקימה צדקה את ההרכב המוסיקלי "סופי והבלאדים" כשאיתה עוד ארבעה מוסיקאים שמנגנים ושרים תפילות ומזמורים קדומים, שהפך להיות פס הקול המזוהה איתה ובליווי עוד, הכלי עליו היא ממנגנת ב-13 השנים האחרונות. "אני מאוהבת בכלי הזה מילדות. הבטחתי לעצמי שאם אי פעם אלמד לנגן, זה יהיה רק על עוד. אבא שלי העריץ את עבד אל והאב ואילו אמא מעריצה את פאריד אל אטרש, שני מוסיקאים גדולים שניגנו על עוד".
אני זוכרת את אבא שלי מקליט על גבי קסטות קונצרטים מקול ישראל בערבית, וכשהוא היה מקשיב למוסיקה היו לו אורות בעיניים. אפשר להגיד שהיה לנו בבית מחנה עבד אל והאב ומחנה פאריד אל אטרש, סטייל עופרה וירדנה. המוסיקה הערבית עשירה, מגוונת ומרגשת יש בה יותר מ-800 מקאמים. גם השפה כמובן. אני דוברת ערבית היטב. השפה הערבית היא נוף הילדות שלי שנע בין חולון להר גריזים".
המוסיקה העתיקה היא החיבור?
"קשה לי עם שירים שכל תוכנם הוא 'למה עזבת אותי', 'למה לא באת', שירים שעוסקים בהעצמת האגו, האהבה העצמית או הקורבנות של מי שכתב ומבצע. כאמנית וכמוסיקאית אני רוצה להעניק למאזינים שלי חוויה אחרת, באמצעות יצירה שיושבת על כתפיהם של אלה שקדמו לנו ויחד עם זאת, היא מביאה גם משהו חדש", היא מספרת.
"המוסיקה שלנו נוגעת בשירים עתיקים - בלאדיים – מנוגנת עם כלים עתיקים בני 3000 שנים וטוויסט חדשני של מחשב וביטים, שיוצרים חיבור לבבי בין העבר והעתיד. אנחנו מחדשים פיוטים בעברית ובערבית משלמה המלך, שירת הים ועוד".
לרגל חודש האשה, סופי צדקה ביחד עם הזמרת הדר מעוז המשמרת ביצירתה את שורשי המוסיקה הפרסית בוכרית, מעלות מופע משותף וחד
פעמי "העברייה", שיתקיים הערב (13.3) ב-21:00 בתיאטרון ענבל בתל אביב. צדקה בשירה, נגינה על עוד ותופים מעוז בנגינה על טאר ותופים. יחד איתן על הבמה עמיתי פריינטה (קלידים) ואיתמר טל (כלי הקשה וחליל צד).
המופע כולל שירי הלל לעולם המוסיקה השירה והתיפוף בתרבות העברית עם נגיעה במקורות המוסיקליים של עם ישראל העוברים מדור לדור
מזה 3500 שנים. בשבוע שעבר יצא גם שיר חדש בביצועה של סופי צדקה והבלאדים, עיבוד ולחן חדש ל'שירת העשבים' (לחן עמיתי פריינטה למילים של רבי נחמן מברסלב בעיבודה של נעמי שמר).
במקביל לעיסוק הסוחף במוסיקה, סופי צדקה חזרה לשחק על במות. בימים אלה היא מופיעה בשתי הצגות, שתיהן הצגות מסוף שנות השמונים שזוכות לעיבוד מחודש. האחת 'הערב רוקדים', בתיאטרון יפו. מופע תיאטרון שכולל תנועה וריקוד המתקיים באולם ריקודים יפואי.
"אני נכנסת לנעלים הגדולות של רונית אלקבץ ששיחקה את דמותה של האמנית לולה ועתה היא לילי בגרסה הנוכחית. לא הכרתי אישית את רונית, אבל כשהיא שנכנסה לחדר, הכריזמה החזקה והמכשפת שלה מילאה את החדר", משתפת צדקה.
ההצגה השניה 'אני פה בגלל אשתי' בתיאטרון הצפון, קומדיה שעיבד כתב וביים גדי צדקה, העוסקת בשלושה זוגות המגיעים ליעוץ זוגי, כשסופי צדקה בתפקיד גלית. "מדהים אותי בכל פעם מחדש איך זה שאנחנו מתפתחים טכנולוגית, אבל כשזה מגיע לזוגיות, אנחנו תקועים בתקופת האבן. ממש אותן הדילמות", היא אומרת.
על הקשר עם במאי ההצגה גדי צדקה גם הוא בן העדה השומרונית היא אומרת: "הסבים שלנו אחים. אבל כילדה לא היה בינינו קשר. הכרתי את גדי כאן בהצגה, איזה איש מיוחד".
ההצגה שעלתה לפני שלושה חודשים בלבד הפכה להצלחה מסחררת. "הקהל מצביע ברגלים. רק החודש יש לנו 20 הצגות", היא מתפעלת.
"מבחינתי הפלטפורמה שעליה אני מציגה את האמנות שלי, פחות חשובה. הפעם זאת אמנות הבמה. אני יכולה להיות זמרת, במאית, שחקנית או מנחה העיקר מבחינתי זה לגעת באנשים, ליצור שיח, לחבר ולרגש. אני באה עם לב פתוח. מצחיק שותמיד שואלים אותי מה אני אוהבת יותר טלוויזיה או במה?".
מה את עונה?
"גם וגם. אבל את הבמה אני אוהבת יותר מאשר את הטלוויזיה. אני אוהבת את המגע והחיבור הישיר עם הקהל, כשהכל חי ומגניב זה עושה לי את זה. כיום כבר אין טלנובלות אבל יש ריאליטי. הציעו לי הרבה פעמים להצטרף ל'אח הגדול', אבל לא מצאתי את עצמי בזה. אני חלילה לא שופטת ולא מזלזלת במשתתפים. יצאו מהריאליטי גם ממתקים נפלאים, לצד כאלה שהם פחות נהדרים".
האם כסף יוצר הערכה לאמן?
"תראי זמרת אדירה כמו איימי ויינהאוס. התעלפתי מהמוסיקה שלה. הרי היה לה הכל, כסף, הצלחה, פרסים ואהבה של כולם, אבל הנשמה שלה היתה מקולקלת. בעבר הייתי מפוצצת בכסף, אבל אני סבורה שכל דבר טוב יש לו מידה. כמובן שלא הייתי רוצה לסבול מחסור ולחזר על הפתחים.
"אבל, ושוב אני חוזרת לאבא שלי, שהיה צוחק ואומר על כסף: 'אני ומלכת אנגליה אוכלים אותה ארוחת בוקר', כלומר, כמה ביצים יכול אדם לאכול בארוחה אחת?. אבל החודש, תראי מה זה, אין לי כמעט ערב פנוי להיות בבית, אני נעה בין הצגות, מופעים והופעות מוסיקליות", צדקה מספרת.
היא חיה בתל אביב ב-15 השנים האחרונות עם בן הזוג ניסו ועם בנם אריאל בן 12. "הנישואים הראשונים היו קצרים ומהם נולדה בתי חן. בזוגיות הזאת השניה, אין לחץ, ההתחייבות היא בלב", היא מציינת.
המצב בארץ נוגע לך בלב?
"אני משתדלת להימנע מחדשות ומפוליטיקה שמפלגת את העם. זה גורם לי הרבה צער. הלוואי שכל הרעיון של הפוליטיקה ייעלם מהעולם. היום הכל טעון וקיצוני, ימין קיצוני, שמאל קיצוני. אני מרגישה את זה גם כשאני הולכת ברחוב. אני מקווה שאנחנו עם חכם דיו ולא נגיע לידי פיצוץ. עברנו דברים קשים מאלה ויצאנו כשידעו על העליונה. הלוואי שנדע הפעם להגיע לאיזון בריא", סיכמה.
המופע של סופי וה"בלאדים" ייערך ב-30.3 בתאו - תרבות אמנות ותוכן בהרצליה