הקאמבק של דייב היה בתזמון המושלם. ערבוב של הציפייה הגדולה מצד הקהל אחרי היעלמות מפוארת שלו, רעב גדול להוכיח שהוא הטוב מכולם, כאשר יותר משלושה עשורים של קריירה מאחוריו בשלב זה, למרות היותו רק בן 43, והפריחה של נטפליקס - שרכשו משאפל שישה ספיישלים תמורת 20 מיליון דולר עבור כל אחד מהם, תשעה ימים לאחר שראו אותו מנחה בפעם הראשונה את SNL, מיד לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2016.
את שנת 2017 הוא סיים עם עוד ספיישל לא רע, על אף שכלל יותר שתיקות ודולרים לכיסו מאשר בדיחות, וגם עם הבשורה שחברו הקרוב סי. קיי. שהיה הקומיקאי המוערך ביותר בשנתיים-שלוש לפני כן, אונן את עצמו לדעת ולא יהווה איום על הכתר בזמן הקרוב. חשוב מכך, שאפל הציג מחדש לעולם את הכישרון הקומי המבריק שלו, כשהוא ניגש לנושאים שנויים במחלוקת באומץ ויוצא מהצד השני מלווה בצחוק מחריש אוזניים. הכריזמה שלו כבשה את הבמות והמסכים ונראה היה שהזמן מחוץ לאורות התהילה הוסיף לו פן נוסף - חכמת חיים, בגרות ופיקחות שאפשרו לו לראות ולהראות את המורכבות של סיטואציות שונות ולגלות חמלה ואמפתיה כלפי כלל המעורבים בסוגיות קשות לדיון. הוא הפגין ידע בניואנסים של אירועים היסטוריים חשובים, אך מורכבים. מעבר לכך, שאפל נראה כמי שנהנה להיות הוא ולא מתלונן על מחירי התהילה והמקצוע.
ב-2021 שאפל הוציא, לטעמי, את הספיישל הטוב ביותר שלו בקריירה, The Closer, כשמו הוא - האחרון בעסקה שלו עם נטפליקס. בספיישל הזה דייב גם ריסק את כל מבקריו בגין הבדיחות שלו על טרנסג'נדרים, כאשר סיפר על חברתו דפני דורמן - סטנדאפיסטית טרנסית לה הוא עזר להשיק את הקריירה שלה ואשר שמה קץ לחייה בעקבות התגובות שקיבלה מהקהילה הטרנסית לאחר שהביעה תמיכה בשאפל על רקע האשמות בהיותו טרנספוב. שאפל אף הקים קרן קולג' עבור בתה של דורמן. באופן סמלי, יכול מאוד להיות שה-Closer הוא גם הספיישל שסגר את פרק השיא בקריירה של שאפל, כי מאז - העניינים החלו להתדרדר.
המונולוג שלו הרגיש יותר כמו הרצאה מאשר קומדיה, ואותה ההרצאה עסקה יותר בכמה זה לא בסדר שמי שמתנהג באופן אנטישמי נענש קשות, מאשר בגינוי אמירותיו של ווסט. מעבר להומור, גם האמפתיה, החמלה והבוגרות של שאפל היו נעדרים מהמונולוג הזה. "יש דבר אחד שאתה לא עושה בהוליווד - וזה להשתמש במילה היהודים". המשפט הזה פתאום עורר אצלי תחושה אחרת שקיבלתי משאפל, שלא הייתי רגיל אליה - של זדון.
שנה לאחר מכן, שאפל הוציא את הספיישל The Dreamer, העבודה הכי גרועה שלו על פי IMDB מאז הסרט Half Baked, אותו כתב וכיכב בו בתפקיד הראשי. שעה של הרצאה בכיינית על ביקורות שספג בעקבות הבדיחות שלו ותלונות על כמה זה מבאס להיות מפורסם, בתוספת עוד בדיחות טרנסים ממוחזרות וחלשות ובדיחות על נכים ברמת של כיתה ג' בשביל לאזן. את המתנה שהוא קיבל בדמות התקיפה חודש וחצי לאחר הסטירה לכריס רוק - הוא בזבז על סיפור טרחני ומשעמם. זה לא היה טוב.
בדיחה לא מספרים פעמיים. ההשלכות של אותו הספיישל הן שבמשך שנתיים-שלוש שאפל מסתובב ומסריח את הבמות עם החומר החלש הזה. זה לא כמו אצל להקת רוק שהוציאה אלבום רע, אבל יכולה לנגן את הלהיטים שלה מהאלבום הראשון בכל הופעה עד סוף חייה לעיניי קהל מתלהב. מאז הספיישל הכושל שאפל נמצא בכותרות בעיקר בשל אמירות כי ישראל מבצעת רצח עם ושהממשל האמריקאי צריך לעשות יותר מאמצים כנגד אנטישמיות - כדי שיהודי ארה"ב לא יעמדו אוטומטית לצד ישראל בכל הסוגיות (מה?).
התרעות פיקוד העורף