"חולדאי רץ ב-98' בראשונה לראשות העיר עם תוכניות שהבאתי לו", טען גודוביץ. "בלעדיהן איזה רקורד היה לו עד אז חוץ מזה שהיה מנהל גימנסיה (והתעלם מהיותו טייס קרבי בחיל האוויר...). לאחר ש'עיצבתי' אותו, הוא בא מוכן לבחירות".
גודוביץ כינה את התחנה המרכזית החדשה (שמזמן התיישנה) "הפורונקל שהורס את דרום העיר"; קרא למקם את המגדלים מעבר לירקון במקום במרכז הישן של העיר וסבר שיש להכשיר על אי בים שדה תעופה חדש במקום שדה דב. ואילו על הבניין הגמלוני של העירייה אמר שהוא מזכיר בניין של מפלגה קומוניסטית.
גודוביץ המשיך לירות והפעם לכיוון שימור בתים היסטוריים בעירו. "כשמגדילים בניין פי שלושה כדי לשמר איזה קיר מהמבנה ההיסטורי, לזה אתה קורא שימור?", ירה. "אני קורא לזה הונאה. לו הייתי ממשיך בתפקיד מהנדס העיר, אצלי זה לא היה קורה".
משחר ימיו היה טיפוס לא שגרתי. "מאז שאבא שלי לקח את אמא שלי, אשה בהריון מתקדם, לטיול על אופנוע לראש הנקרה, כשהילד כמעט יצא להם בדרך". גודוביץ (אם אינכם רוצים עניינים איתו, אל תוסיפו גרש לצ' הסופית שבשמו...) נולד בחיפה והקפיד לקרוא לה "חייפה". לאחר שסיים לימודי אדריכלות בטכניון, השתלם באוניברסיטת טוקיו ותכנן שכונת מגורים מחוץ לבירת יפן.
אז, בשנת 70', בהיותו בגיל צעיר הממונה על התכנון הכפרי במשרד השיכון, קבל בריאיון שערכתי עמו: "בבנייה השיטתית נשארנו באותה נקודה שבה האדם יצא מהג'ונגל. הגיע הזמן להשתחרר מהמוסכמות ולאמץ אלמנטים של בנייה שאינם קשורים להליכי הבנייה הקודמים. אני מציע לחבר חלק מהקירות לתקרה, חלק לרצפה, מה שיאפשר להוזיל הוצאות ולייצר חללים לא סטנדרטיים, שאינם קשורים להליכי הבנייה הקודמים. זה מה שאני מחפש, לא בהכרח צורות חדשות, מה שיותר מתאים לפסלים של תומרקין ושל דנציגר".
פרויקט הדגל שלו באותן שנים היה בית-ספר השדה בחצבה, שנבנה על-פי חזונו. "מכל העולם התפעלו ממה שתכננתי שם בבניין שנבחר כאחד ממאה המבנים ששינו את האדריכלות של המאה ה-20", ציין. "אז בארץ משמרים את הבאוהאוס ומזניחים בניין מקורי שתוכנן ונבנה כאן. במקום להיות מקוריים, כולם מעתיקים מכולם".
הגם שלא התנזר מאופנת הקמת מגדלים, הייתה לו ביקורת על התופעה. "מגורים במגדלים הם לעשירים בלבד", מחה. "מי כבר יכול לשלם אלף דולר לאחזקה בחודש. מגדלים הם לא מקום מומלץ לגידול ילדים. אלה שקיוו לעשות רושם על-ידי קניית דירה ב'מגדלי יו', מצאו את עצמם עם שכנים מול האף... בנוסף לכל, המגדלים תורמים להעלאת מחירי הדירות בתל-אביב".
בגילו המתקדם הפגין גודוביץ רעננות ופתיחות ראויות לציון. "הגיע הזמן לפתוח את השערים לאדריכלים צעירים", קרא ממרומי שנותיו. "עם זאת, אי אפשר להשלים עם מציאות שבה חלק מהם נידונים מראש לאבטלה בגלל העדפת משרדי אדריכלות ותיקים יותר. לחבר'ה צעירים, שלמרות הכל באים ללמוד את המקצוע, אני אומר - 'וולקאם!', אבל לא יזיק אם ליתר ביטחון גם ילמדו... מלצרות".
בתום שיחתנו, כשחלפנו על פני שכונת יד-אליהו, הבחין גודוביץ בבניין חדש שנבנה. "הבט, איך המשוגעים תקעו את תל-אביב!" התרתח. "אם היו תוכניות להרחיב כאן את הכביש, כבר לא ניתן לעשות את זה! לבית-סוהר הייתי שולח את מי שאשם. ככה בכל מקום. אני מרגיש שהמדינה מתפוררת לי בין הידיים".