מתוך התחביב הזה נולד עסק. בלום מספר שזה קרה לגמרי במקרה: "התוודעתי לפלטפורמת eBay כשעוד הייתה בתחילת הדרך. התלהבתי ממנה. קניתי ציוד לעצמי, מצלמות, ואז התחלתי למכור. מצאתי את עצמי שולח מצלמות ללקוחות בכל העולם, כולל מקומות אקזוטיים שלא הכרתי אפילו כמו: ניו קלדוניה ליד ניו זילנד. זה ריגש אותי, כי אני מתעניין מאוד בגיאוגרפיה".
למרות שמעולם לא למד צילום במכללה, הידע שלו נבנה מלימוד עצמי. הוא בכלל למד הנדסת מכונות ומנהל עסקים, אבל קורסי צילום, התנסות עצמית ועבודה מעשית חידדו לו את היכולות. היום הוא מחזיק בעסק קטן וייחודי שם אפשר למצוא ציוד לצלמי פילם מקצה לקצה: מצילום לפיתוח ולהדפסה. הוא מחזיק במלאי מצלמות 35 מ"מ, פורמט בינוני, ציוד פיתוח והדפסה, כימיקלים ואביזרי חדר חושך. "הביקוש העיקרי הוא לפילם זה המיינסטרים של הצלמים האנלוגיים. לקוחות קונים גם ציוד פיתוח והדפסה, מצלמות וכימיקלים".
ההבדל בין פילם לדיגיטלי, מבחינתו, ברור: "בפילם יש התעסקות בחומר. זה משהו מוחשי שאפשר לגעת בו ולעצב. אתה לא יודע מיד מה יצא, וזה חלק מהקסם. הגרעיניות של הפילם היא משהו חי, עם ארומה שאין בדיגיטלי". הוא מוסיף שהמגבלות של פילם הופכות את הצלם ליותר מחושב: פחות תמונות, יותר מחשבה על כל פריים תכנון האור, עומק השדה, בחלק מהמצלמות הישנות הכל ידני מד אור, פוקוס, צמצם, מהירות תריס, קידום הפילם.
הוא מקפיד להסביר את ההבדלים בין פיתוח והדפסה, ובין שחור לבן לצבע. הפיתוח, לדבריו, דומה בשני המקרים, אך הכימיקלים שונים ויש הבדלים בטמפרטורה. בצבע עובדים לרוב ב-38 מעלות (אם כי ניתן גם ב-30). ההדפסה הצבעונית שונה: היא דורשת שליטה בפילטרים אחרים במגדל, ובניגוד לשחור לבן שניתן להדפיס בתאורת בטיחות, בצבע חייבים לעבוד בחושך מוחלט. לשם כך משתמשים במכונה ייעודית בתהליך RA4 שמדפיסה את הנייר הצבעוני באמצעות כימיקלים.
בלום מדגיש מה זה "להדפיס": "להדפיס זה לשקף את הנגטיב דרך מגדל, להקרין לנייר רגיש לאור, וזה הליך צילומי חדש בפני עצמו. את מצלמת את הנגטיב על הנייר, והנייר הזה עובר פיתוח כימי כדי לקבל פוזיטיב. הדפסה במעבדה הכוונה היא להדפסה כימית אמיתית, דרך המגדל והכימיקלים, לא דרך מחשב וסריקה. ככה היו עובדים פעם צלמי אירועים היו יושבים לילות ומדפיסים מאות ואלפי תמונות".
בין הרגעים שהוא לא שוכח נמצאים בוקר ערפילי באגמון החולה, בעונת הנדידה, שבו "התמונות נראו כאילו יצאו מאגדה ברווזים עפים לתוך הזריחה", וצילום של ליצן בשדרות רוטשילד עם מצלמת מפוח ישנה שבה חדירת אור לא צפויה הפכה לחלק מהקסם.
ניהול עסק כזה דורש לא רק אהבה לצילום אלא גם יכולות לוגיסטיות: ייבוא, שיווק, איתור ציוד נדיר והתאמתו לצרכים של הלקוח. "התחום הזה לא מיינסטרים, אין הרבה יצרנים. לפעמים צריך לשפץ ציוד משומש או להתאים ציוד חדש לצרכים מאוד ספציפיים. זה מאתגר, אבל אני אוהב את זה".
החיבור לאמנות בעיניו טבעי: "כל פרינט הוא ייחודי סוג הנייר, סוג החומר, הטמפרטורה, משך הזמן הכל משפיע. זו שליטה מלאה של היוצר". הוא מלווה לקוחות, מדריך אותם בשימוש נכון בכימיקלים, ומספק להם ליווי עד שהם מרגישים בטוחים.
העצה שלו למתחילים פשוטה: "ליהנות מהתהליך. אני זוכר לילות במדבר של צילום מסלולי כוכבים עם מצלמות מפוח עתיקות. ההתרגשות היא לא לדעת מה יצא עד הפיתוח". כשאני שואלת אותו איך הוא היה מסכם את כל התחום הזה במילה אחת, הוא לא מהסס: "קסם".
התרעות פיקוד העורף