האהבה לתאטרון התחילה אצל השחקן עידן זילברמן, שחוגג עוד כמה חודשים 25 קיצים, בגיל מאוד צעיר. "אני זוכר לפרטי פרטים את היום בכיתה ג' שבו המורה הראשונה שלי לתיאטרון, דינה לביא, נכנסה לכיתה וחילקה פליירים לחוג דרמה", הוא מספר. "נרשמתי, ומאותו רגע ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות כל החיים. הרגשתי שזה המקום שבו אני מביא את הדברים הכי טובים שבי", הוא מספר עם ניצוץ בעיניו.
למרות הנחישות, גם לו היו רגעים של ספק. "אני תמיד ידעתי שזה מה שאעשה, אבל יש רגעים קשים", הוא מודה. "אתה רואה הצלחות של אחרים, אתה מחכה בין אודישן לאודישן, וזה לא פשוט". המשבר הגדול הגיע דווקא במהלך המלחמה האחרונה. "ישבתי בבית חודש בלי חזרות ובלי עבודה, ופתאום פחדתי שככה ייראו החיים שלי. יום אחד תפסה אותי אזעקה במהלך הליכה בשכונה ונכנסתי לבית של אנשים שלא הכרתי. התחלנו לדבר, סיפרתי להם שאני לומד בבית צבי ושאני עוסק בתיאטרון, ופתאום הרגשתי את החיוך עולה לי על הפנים. באותו רגע אמרתי לעצמי: אם אתה מדבר על זה ככה - אין לזה תחליף. זה מה שנועדת לעשות", הוא מספר.
כששואלים אותו על המחיר ששילם בדרך, הוא לא מהסס. "שלוש השנים האחרונות הן סוג של פאוזה לחיים", הוא אומר. "אתה כמעט לא מרוויח כסף, אין באמת זמן לעבוד, אתה מפסיד אירועים משפחתיים, פחות רואה חברים", הוא משתף. גם הזוגיות נדחקה הצידה: "זה מאוד קשה לנהל זוגיות בתקופה כזאת. אני מחפש אבל מאמין שהדברים יגיעו בזמן הנכון. אני בטוח שנראה הרבה סרטי דיסני ומחזות זמר ביחד", הוא מספר על הבחורה שתכבוש בעתיד את ליבו.