ניגוד לרוב בני גילם, יש ילדים ובני נוער שמבלים את החופש הגדול מול מיקרופון, עם אוזניות, תוכנת עריכה ורשימת נושאים לפרק הבא. בשנים האחרונות הפודקאסט, הוא ההסכת בעברית, נעשה גם זירת תוכן של ילדים ובני נוער שכותבים, עורכים, מגישים ומקליטים תוכניות משלהם - על מוזיקה, אקטואליה, תרבות, ספורט והחיים עצמם.
“הרבה ילדים שואלים אותנו שאלות בכל מיני נושאים, וחשבנו שזה יהיה כיפי ומעניין אם יהיה לנו פודקאסט שבו נדבר על דברים שילדים מתחברים אליהם ונוכל גם לענות לשאלות”, מוסיפה שפלר.
שפלר: “חשוב לנו להגיע לפרקים מוכנות, אז אנחנו לומדות קצת את הנושא, אבל רוב הדברים באים לנו באופן טבעי, תשובות כאלה שבאות מהלב. אנחנו פשוט אומרות מה שאנחנו חושבות ומרגישות”.
“ההחלטה להפוך את זה לפודקאסט היא סיפור. מצד אחד, כבר היה לי פודקאסט די פופולרי שהקלטתי באולפן של האוניברסיטה עם חבר ומדען נהדר בשם יוסי יובל. מצד שני, באוגוסט לפני שנתיים היה חם מאוד, הקייטנות כבר הסתיימו, לא היה מה לעשות וחיפשתי תעסוקה לילדים. אמרתי לעצמי שאני כבר יודע איך להגיע לאולפן של האוניברסיטה, אז פניתי להנהלת האוניברסיטה והצעתי פודקאסט של מדע פופולרי לילדים.
באוניברסיטה זרמו איתי ואמרו ‘יאללה, קדימה, תבוא’. בהתחלה זה היה מאוד ניסיוני, ומי שיקשיב לפרק הראשון ישמע שאנחנו ממש מאלתרים את הסיפור תוך כדי תנועה. היו לי כמה נקודות מפתח שידעתי שאני רוצה לעבור בהן, אבל מעבר לזה הכל היה מאולתר. נהנינו מהתהליך, אז פשוט המשכנו, עד היום”.
“זה מאוד כיף לשבת כולנו יחד ולהקליט, וזה גם מצחיק מאוד”, אומרת אמלי. “אבא כותב סיפורים ודברים משעשעים, והרבה פעמים אנחנו נאלצים לעשות המון חזרות ולהקליט הכל מחדש פשוט כי אנחנו נקרעים מצחוק. מרגש לקבל תגובות מאנשים שמספרים שהם ממש אוהבים את הפודקאסט. כיף לשמוע שיש לנו מעריצים שאנחנו אפילו לא מכירים. ההכנות לפרקים משתנות בכל פעם. לפעמים אנחנו עוברים על חצי מהפרק וקוראים אותו יחד מראש, ואת החצי השני פשוט מקליטים בניסיון הראשון באולפן, ולפעמים אנחנו קוראים את הכל מראש”.
“אני מאוד אוהב את העלילה, ומעניין להקליט אותה כי לפעמים זו הפעם הראשונה שיוצא לי בכלל לקרוא את הפרק”, מוסיף אלון. “זה גם מאוד מספק לשמוע את הפרק המוכן בסוף, אחרי כל העריכה, כי הוא נשמע ממש מקצועי, כאילו אנשי מקצוע עשו אותו".
“לעשות את הקול של הארנב באני באן זה ממש כיף”, מוסיף דניאל, “אבל גם קצת קשה לי להתאפק לא לומר כלום ולא לצחוק באולפן. לפעמים זה אפילו קצת משעמם כשאסור להוציא מילה".
אמלי: “פתחנו ערוץ וואטסאפ עבור המאזינים, ומיד אחרי שעולה פרק חדש אני שולחת שאלון תגובות. כל אחד מהעוקבים יכול לכתוב ולשתף אותנו במה שהוא חשב על הפרק. אנחנו מקבלים תגובות ממש משמחות ומחממות את הלב, כמו ‘זה פרק מטורף ואני עוד לא מוכן שהוא יסתיים’ או ‘אני ממש שרוף עליכם, בבקשה תעלו עוד פרקים’".