"הלוויה חורפית", שנכתב בשנות ה-70, מתחיל במותה של אלטה בוביצ'ק. בנה, לצ'ק, מבקש לארגן לה הלוויה ראויה ולהודיע לקרובים. אלא שלדודתו שרציה יש צרה דחופה בהרבה: חתונת בתה מתקיימת למחרת, ומבחינתה המתה בחרה עיתוי חסר התחשבות באופן כמעט אישי. מכאן יוצא המחזה למרדף גרוטסקי בין יבשות, חתונה, לוויה, פחד ממוות והרצון האנושי להמשיך בחגיגה כאילו החשבון לעולם לא יוגש.