לאחר שנה בלהקת הנח"ל, כשאביה חלה, היא שוחררה כדי לסייע בפרנסת המשפחה. את אריק לביא היא פגשה בסטודיו של אנסקי האב. "אני זוכרת מאז את אריק כבחור אינטליגנטי וצמא דעת", העידה. "בעיניי הוא היה מעניין ביותר, יוצא דופן ודומיננטי".
בשנותיו האחרונות ניהלה שני את ענייניו של אריק שלה עד מותו ב-2004 בגיל 77, "כשהייתי מעין הסוכנת שלו". "החיים בצל מחלת הלב שלו לא היו פשוטים", סיפרה. "בלילות הייתי מתעוררת כמה פעמים כדי לראות אם עדיין נשם, כשבשלב מסוים הלב שלו היה במצב של אי-ספיקה".
כ-30 שנה עברו עליה מאז שהחליטה לרדת מהבמות - ולא היו לה נקיפות מצפון על כך. "אני כבר לא זקוקה לליטופים של הקהל", טענה. "אם להופיע, אני מעדיפה להיות עם ארבעת נכדיי, שקוראים לי בחיבה סבתי עם ב' שוואית".
התרעות פיקוד העורף