"זו הייתה התקופה הקסומה בחיי", מספר סויסה על השנתיים שבהן שירתו שניהם בלהקה. "חוויתי בה כל כך הרבה דברים בפעם הראשונה, ועוד במסגרת צבאית. בלהקה אתה מכיר אנשים, מתאהב, יוצר מוזיקה ועומד למבחן מול קהל בכל הופעה מחדש".
סויסה: "כשרפול נתן את ההוראה ההיסטורית לפרק את הלהקות הצבאיות, היינו האחרונים שנסגרו. מי שנשאר לו יותר מחצי שנה עד לשחרור שובץ בצוותי הווי קטנים, ומי שנותר לו פחות מחצי שנה נשלח לשמש בתפקידים פקידותיים עד סיום השירות. אני השתחררתי והתחלתי להופיע בתיאטרון".
ארמוני: "לי נשאר פחות מחצי שנה לשחרור, אז שיבצו אותי כפקידה. לא יכולתי לסבול את זה. באתי לצבא עם נחישות ורצון עז לתת מעצמי, והרגשתי שחבל שאני לא עושה את הדבר שבו אני יכולה לתרום הכי הרבה – להופיע על במה. באותו הזמן הסולנית של צוות הווי חיל האוויר השתחררה. אמרו לי: 'אם את רוצה לעבור לשם, את צריכה לחתום שנת קבע'. 'תביאו את הטפסים', אמרתי מייד. 'אני אחתום לשנה, ואפילו לכל החיים, רק כדי לעבור מהתפקיד הפקידותי הזה'. וכך היה".
הפריצה הגדולה
"העבודה על הסרט נראתה לי כמו חלום, קסם אחד גדול", נזכרת ארמוני. "אבי נשר אפשר לנו לאלתר ולעבוד בצמוד אליו, וזה היה כיף אדיר. למאיר ולי היה מזל עצום לעבוד לאורך החיים עם אנשים כל כך טובים ומוכשרים. זה גם מזל וגם כישרון והתמדה. אומרים ש'מזל' זו מוכנות שפוגשת הזדמנות. אם לא היינו מוכנים בזמן אמת, זה פשוט לא היה קורה".
סויסה: "נכון מאוד, יש בחיים הרבה הזדמנויות, אבל אם אתה לא מגיע מוכן – שום דבר לא קורה. כשצילמנו את הסרט כולנו היינו צעירים, בתחילת הדרך, והתוצאה הייתה ראשונית מאוד. הליהוק נעשה בצורה כזו שאין שם כוכב אחד שמנהל את השואו, אלא מדובר באנסמבל, קבוצה של אומנים שיוצרים ומבצעים יחד.
"הסרט הפך לנכס צאן ברזל מפני שהוא מסמל את הייחודיות הישראלית, את המציאות שבה הצבא הוא מסגרת שמחייבת את כולם להיות יחד. המטרה של להקה צבאית היא לעשות טוב לחיילים. בלהקה הופענו בכל פינה ברחבי הארץ, והחיוך של החיילים בקהל הוא הסיפוק הגדול והפרס הגדול שקיבלנו. הכוח של הסרט הזה טמון בכך שבעלילה, למרות כל המהמורות, התחרותיות, חילוקי הדעות והדברים שלא מסכימים עליהם מאחורי הקלעים – ברגע האמת, כשהאורות נדלקים והמוזיקה מתחילה, כולם נמצאים שם במאה אחוז למען המטרה. כמו עם ישראל בעת צרה".
אחרי הסרט ארמוני פתחה בקריירת סולו מצליחה והייתה לאחת הכוכבות הגדולות במוזיקה של שנות ה-80, עם להיטים כ"אלה", "אוהבת אותך, עוזבת אותך" ו"היא תיקח אותך". בהמשך פתחה בקריירת משחק בטלוויזיה ("הסודות של כנרת", "חתולות הרעם", "השיר שלנו") ובתיאטרון ("מניין הנשים", נאסר א-דין", "בוסתן ספרדי"). ארמוני גם עסקה בציור והעלתה יותר מ-20 תערוכות מפרי עבודתה.
חייבים להמשיך קדימה
"מופע המחווה הזה הוא עבורי ערב חם, נעים ומאוד מיוחד שמביא איתו מוזיקה מצוינת וקבוצה של אנשים נהדרים", אומר סויסה. "בשורה התחתונה, הכיף הגדול ביותר עבורנו הוא לעשות טוב לאנשים שמגיעים לראות אותנו".
"זו הפקה ענקית שכוללת תזמורת של עשרה נגנים ומנצח, וגם זמרים צעירים שלוקחים חלק במופע", מוסיפה ארמוני. "מבחינתי מדובר בשינוי מרענן, כי במשך הרבה שנים התרגלתי להופיע על הבמה רק בליווי קלידן, במופע הסולו שלי".
התרעות פיקוד העורף