עירד רובינשטיין לקח את אגממנון - והנחית אותו בישראל

עירד רובינשטיין, שביים בתיאטרון הקאמרי את הטרגדיות היווניות הקלאסיות “אדיפוס" ו"מדיאה", עושה זאת עכשיו בשלישית, ב"אגממנון". בריאיון לרגל עליית ההצגה הוא מספר מה הקשר בין עלילתה ובין המציאות הישראלית

מיכל ליבר-רונן צילום: סוף כהן
עקבו אחרינו
אגממון
אגממון | צילום: אוהד רומנו. עיצוב תמונה שיין הורוביץ
3
גלריה

תדרים באוויר

עירד רובינשטיין
עירד רובינשטיין | צילום: אוהד רומנו

"אני יודע שלעבד את מילותיהם של המשוררים המתים האלה נחשב בעיני אנשים מסוימים חילול הקודש, אבל גם אייסכילוס ובטח אוריפידס הואשמו בחילול קודש כשעיבדו את המיתוסים העתיקים האלו ועשו החלטות דרמטורגיות שיצאו להם מהבטן. הם חטפו על זה הרבה ביקורת מכל מיני שמרנים, אבל זה מה שהפך את היצירות שלהם לנצחיות".

אי אפשר לזייף מפגש

הוא מתאר את בחירת הצמדים כמו שידוך רומנטי: "זה סוג של רומן. לפעמים 'התאהבות' מיידית, לפעמים זה לוקח זמן". לדבריו, ברוב המקרים השדכנות שלו פוגעת בול, אבל מאחורי האינטואיציה יש לא מעט עבודה: התייעצויות, מחשבה, וגם שיחות עם המנהל האמנותי של הקאמרי, גלעד קמחי. "אני שובר את הראש בכל פעם כי על הבמה, בסופו של דבר, אי אפשר לזייף את המפגש. אפשר לתכנן את התפאורה, המוזיקה והתנועה, אבל הכימיה בין שני שחקנים היא דבר שחייב להיוולד בחדר החזרות", הוא אומר.

אדיפוס
אדיפוס | צילום: אלה אוזן

עם עליית "אגממנון" נסגרת עבורו תקופה יוצאת דופן של שלוש הפקות גדולות בקאמרי. ומה הלאה? "מחזמר, אולי. אף פעם לא עשיתי. קשה לי להסתכל קדימה. הקסדה של אגממנון מסתירה את רוב הנוף, לפחות בשבוע הקרוב, עד העלייה", הוא צוחק.

תגיות:
תיאטרון הקאמרי
/
תרבות
/
הצגה
/
דרור קרן
/
אמנות הבמה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף