"בדרמה זה לפעמים היה קצת מוזר. אנשים היו כזה: 'אה, הוא לא מצחיק עכשיו? אוקיי, הוא כאילו חושב שהוא שחקן דרמטי עכשיו'. כשהוצאתי אלבומים עם השירים שלי זה היה השיא. אנשים היו צוחקים בהתחלה כששרתי, ואני כזה: 'הוווו', מדם ליבי, 'מה אתם צוחקים? אני מזמר פה על אהבות נכזבות ובלה בלה בלה'. לקח זמן עד שפיצחתי את זה".
"נורמן עיסא, למשל, הוא האדם הכי מצחיק בעולם. הוא יודע בדיוק מה מצחיק אותי, ואותי לפעמים מצחיקים דברים שמצחיקים ילדים בני ארבע. הוא עושה לי פרצופים ואני מת. ואז נועם צועק עליי מהבמה: 'תומש!', ואני כזה: 'אבל מה אתה רוצה?' הוא לא רואה את הפרצופים שנורמן עושה לי. זה באמת היה גן ילדים. אבל בקומדיה זה חייב להיות ככה, אחרת זה לא ייצא טוב".
"אתה חייב להיות ברגע, אתה חייב להיות בהווה. זו קלישאה, אבל בקומדיה הקלישאה הזאת הכרחית. אם תצפה לצחוק של אתמול, הוא לא יגיע. עד כמה שההצגה הזאת טכנית - אם תהיה באמת טכני, הם לא יצחקו".
"בגלל שעשיתי סדרות לילדים בשנים האחרונות, ילדים קטנים מכירים אותי מ"צוות הצלה", שהיו לה בערך 11 עונות, וגם מ'ענן על מקל' ו'משעת סיפור' שצולמו בקורונה. בני נוער מכירים אותי מ"האחיין שלי בנץ". דור הביניים מכיר אותי מ"דני הוליווד" ומ"חצויה", והמבוגרים יותר מ"משחק מכור" ומכל תוכניות הסאטירה שעשיתי כשהייתי כוכב טלוויזיה. המבוגרים באמת מכירים אותי מהניינטיז.
"אבל בעיקר אומרים לי כל היום: 'תעשה טימון'. אי אפשר לתאר את הדבר הזה. בן אדם עשה דברים בחיים - היה ב"פלטפוס", עשה קומדיה וסטנדאפ, תוכניות טלוויזיה, כתב, הוציא אלבומים, עשה שייקספיר ושיחק בהבימה. בסוף זוכרים לו נמייה. את מבינה? זה מוגזם (צוחק)".
"בבוקר 8 באוקטובר, אחרי הלילה שאף אחד לא ישן בו, אמרתי לעצמי: 'אם אתה לא עושה עכשיו משהו - זו חרפה'. לא האמנתי שמה שקורה באמת קורה, כמו כולם, אבל לא יכולתי לשבת בבית.
"הקמנו חמ"ל אמנים ששלח אמנים להופיע בהתנדבות. בגלל שאני ורסטילי, הופעתי לילדים, עשיתי סטנדאפ, מוזיקה ו"ענן על מקל". מ-8 באוקטובר הופענו לפחות פעמיים ביום במשך ארבעה או חמישה חודשים. עשינו הכול - הפקנו, הבאנו הרכבים והגברה.
"אין מדינה. מצד אחד זה היה מבעית, כי פגשנו את כל המפונים. אתה מופיע בפני אנשים שלפני שבוע נרצחה המשפחה שלהם. מצד שני זה היה מאוד מרומם נפש, כי אתה עושה משהו חשוב ופוגש את התפקיד של האמן ברמה שלא הכרנו. זה קצת הזכיר לי מילואים בזמן מלחמה, אבל אלה היו מילואים אחרים לגמרי".
"אני לא אומר שבגלל זה נעלמתי מהמסך למבוגרים, אבל אני בטוח שיש לזה חלק. מהתיאטרון, ברוך השם, לא נעלמתי אף פעם, וגם לא מההופעות הפרטיות שלי. לילדים זה כנראה פחות מפריע. למה? לא יודע".
התרעות פיקוד העורף