"הרבה רוצים שאני אסביר להם את זה, הם מרגישים שזה מוזר, אבל אני חושבת שהם מוזרים. זה לא כל כך מעניין. אני יכולה לאהוב נשים, ולאהוב את השם, ולאהוב משחק. אני יכולה הכול. אני חושבת שחשוב כל יום לבחור אם זה מה שאני אוהבת לעשות מתוך בחירה אמיתית או מתוך ריצוי. פשוט חשוב לי שאני לא אעשה דברים כי למישהו יהיה יותר קל לעכל את זה בגרון".
"תמיד היה לי חשוב עולם המשחק. רציתי להיות השחקנית הזאת, שעושה תפקידים ראשיים, ושמקבלת מחזות זמר וסדרות, ואף פעם לא ראיתי אותה כלסבית. לא הייתה לי דוגמה לשאוף אליה, לא בלסבית, לא בדתייה, מי אני אהיה? זו לא אנג'לינה ג'ולי, זו לא ג'וליה רוברטס, וזו לא גל גדות. אבל היום אני מבינה שזה תהיה שיר פופוביץ'".
"זה גם התמכרות, זה בלי סוף. נולדתי בשביל קהל, והיום הרשת היא כמו במה. זה קהל מיידי, זה יותר מטלוויזיה. זה מטורף. אז אני מתייחסת אליי כערוץ שמספק תוכן, לקהל שלו. ואני עובדת בזה".
"יש קאסט מטורף שמאוד אוהב אחד את השני, וזה גם משהו שמאוד מורגש בעבודה. באופן כללי טומיקס זה תיאטרון עם אנשים מדהימים וחזון מטורף. דניאל רבינוביץ, איתי ברלינר ועדי ברי עושים עבודה מדהימה ובהצגה הזאת הם שיתפו פעולה גם עם מירי פרלמן וציפי מייזלר וזה היה תהליך חזרות פשוט כיפי ומרתק עם משה נאור (הבמאי), שאני אוהבת מאוד.
"זה מעניין להיות המאהבת של אקי אבני, שכל בנות ישראל מריירות עליו. זה תפקיד נורא קיצוני, נורא נשי - אישה שמאוד רוצה אהבה, מישהו שיאהב אותה ויראה אותה, ובעקבות הרצון הזה היא קצת עיוורת בדרך לדגלים האדומים, אבל כמו כולנו".
התרעות פיקוד העורף