ב-24 באוקטובר 1946, הרבה לפני שהאדם הראשון הגיע לחלל, לפני שיגור הלוויין ספוטניק ולפני שנאס"א בכלל הוקמה, התרחש במדבר ניו מקסיקו רגע ששינה את הדרך שבה האנושות רואה את עצמה. טיל ששוגר מבסיס צבאי אמריקאי נשא מצלמה פשוטה יחסית, שהצליחה לעשות דבר שאיש לא עשה לפניה: לצלם את כדור הארץ מהחלל. היום (שבת) מציינים 80 שנה לתמונה ההיסטורית, שמאחוריה מסתתר סיפור חריג במיוחד.
התצלום, בשחור-לבן ובאיכות מגורענת, רחוק מאוד מהתמונות הצבעוניות והחדות שאנחנו רגילים לקבל כיום מלוויינים ומחלליות. אפשר להבחין בו בקימור של כדור הארץ, בעננים המכסים חלק מפני השטח ובשחור העמוק של החלל שמעליהם. אבל באוקטובר 1946, המראה הזה היה כמעט בלתי נתפס. לראשונה בהיסטוריה הצליחה מצלמה לתעד את כוכב הלכת שלנו מנקודת מבט שנמצאת מחוץ לאטמוספרה התחתונה.
מה שהופך את הסיפור למעניין במיוחד הוא הכלי שבאמצעותו צולמה התמונה. לא מדובר בחללית שתוכננה במיוחד לצורך המשימה, אלא בטיל בליסטי גרמני מסוג V-2, אחד מכלי הנשק שפיתחה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. לאחר תום המלחמה השתלטו האמריקאים על טילים גרמניים והעבירו אותם לארה"ב, שם שימשו למחקר ולפיתוח טכנולוגיות טילים.
אחד מאותם טילים, שנודע בשם V-2 מספר 13, שוגר ב-24 באוקטובר 1946 מאתר הניסויים וייט סנדס שבניו מקסיקו. בחלקו העליון הותקנה מצלמת קולנוע בפורמט 35 מ"מ, שתוכננה לצלם תמונה אחת בכל שנייה וחצי. המצלמה פותחה במסגרת עבודתם של חוקרים ממעבדת הפיזיקה היישומית של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
הטיל המריא לגובה של כ-105 קילומטרים, מעט מעל קו קרמן, הגבול המקובל של החלל, הנמצא בגובה 100 קילומטרים מעל פני הים. במהלך הטיסה המשיכה המצלמה לפעול ותיעדה את פני כדור הארץ מלמעלה. כעבור דקות ספורות הסתיימה המשימה בהתרסקות במדבר.
הטיל פגע בקרקע במהירות של יותר מ-500 קמ"ש, והמצלמה עצמה נהרסה. גם התיעוד ההיסטורי היה אמור להיעלם איתה, אבל סרט הצילום אוחסן בתוך מכל פלדה שנועד להגן עליו מפני הפגיעה. כשהגיעו אנשי צוות החילוץ אל שרידי הטיל, הם גילו שהסרט שרד.
הצילום ההיסטורי התרחש יותר מעשור לפני תחילתו המקובלת של עידן החלל, שנפתח עם שיגור ספוטניק הסובייטי ב-1957. רק ב-1959 התקבלה התמונה הראשונה של כדור הארץ שצולמה ממסלול הקפה סביבו, באמצעות הלוויין האמריקאי אקספלורר 6. ב-1960 כבר החל הלוויין המטאורולוגי TIROS-1 לשדר תמונות של כדור הארץ לטלוויזיה, שסייעו בפיתוח חיזוי מזג האוויר מהחלל.
בהמשך הגיעו גם התמונות שהפכו לסמלים תרבותיים. ב-1968 צילמו אנשי אפולו 8 את התמונה המפורסמת "זריחת הארץ", שבה נראה כדור הארץ עולה מעל אופק הירח. ב-1972 צילמו אנשי אפולו 17 את "הגולה הכחולה", אחת התמונות המזוהות ביותר עם עידן החלל.
אבל התמונה מ-1946 נותרה יוצאת דופן דווקא בשל הנסיבות שבהן נוצרה. טכנולוגיה שפותחה כדי לשאת חומרי נפץ ולהרוג בני אדם הפכה, זמן קצר לאחר המלחמה, לאמצעי שאפשר לאנושות להביט לראשונה על ביתה מבחוץ. יש בכך אירוניה היסטורית שקשה להתעלם ממנה - אחד מכלי הנשק הידועים לשמצה של המאה ה-20 סיפק את נקודת המבט שממנה התחיל סיפור חדש לגמרי.
80 שנה לאחר מכן, כשאסטרונאוטים מצלמים את כדור הארץ מתחנת החלל הבינלאומית ולוויינים מתעדים כמעט כל פינה על פניו, קל לשכוח עד כמה מהפכנית הייתה אותה תמונה מטושטשת.
התרעות פיקוד העורף