מחמוד קדח, שחקן ותיק שכבר קנה לו שם, מביא איתו משהו רענן, אולי זה קול הצעקה שהוא מנסה להרים פה. קול צעקה אמיתי ונוגע. עכשיו הוא יוצא עם "הלוך ושוב": הצגה חדשה בהפקת תיאטרון עכו, שעלילתה דומה להפליא לעלילת ספריו של הסופר והעיתונאי סייד קשוע, אם כי קדח שולל על הסף כל קשר.
קדח (50), מתגורר בכפר מנדא בצפון. הוא נשוי ואב לשני בנים ובת. הוא סיים את לימודיו בסטודיו למשחק ניסן נתיב בשנת 1990 ומאז הוא עוסק בתיאטרון. הוא עבד ברוב התיאטרונים הערבים בארץ, כמו תיאטרון אלמידאן בחיפה, ותיאטרון הפרינג׳ בנצרת.
"אחד ממנהלי התיאטראות בתל אביב ראה את ההצגה ואמר לי: ׳אתה יותר טוב מהשחקנים היהודים בתשע פעמים, אבל כדי שאקבל אותך לתיאטרון אצלי, אתה אמור להיות יותר טוב מהשחקן היהודי בעשר פעמים, לא בתשע. כדי שתהיה לי הצדקה מדוע אני מביא שחקן ערבי׳. אנחנו צריכים להאמין שיש מקום בעולם הזה לכולנו, ואנחנו יכולים לחיות ביחד. זה יוכל לקרות רק בתנאי שנקבל אחד את השני. לקבל אותו איך שהוא, לא איך האחר רוצה לראות אותי".
"אני איש תיאטרון ולא היסטוריון, אבל אני חושב שהכאב הוא כאב, ולא חשוב מי עבר אותו. להרגיש זר ולא שייך, זה לא כל כך מהנה. וזה לא משנה אם זה ערבי, או יהודי. הכל אותו דבר".