"איך לא אלך? אני שחקנית, אבל שיהיה עם מי ולמה".
"איתו" הוא מנהל ההצגה, דן שמר. "לא ידעתי שהוא היה אז נשוי", היא אומרת כיום. "דני התחיל איתי. פעם רציתי ללכת לקולנוע ולא היה לי עם מי ולא ידעתי לאיזה סרט ללכת. תקני כרטיסים לסרט 'הרוצחים', הוא אמר לי, ולא היה לי מושג שהוא היה מעורב ברצח קסטנר. הלכנו לסרט ההוא וזאת הייתה קטסטרופה, אל תשאל. יום אחד, כשדיברנו לנו בתיאטרון ביפו, הוא אמר לי 'תלכי, תלכי, גיסי פה'. הגיס הוא אלברט כהן ואז התברר לי שהם היו נשואים לשתי אחיות".
"אמרתי לדני, תשכח ממני, אני עם נשואים לא יוצאת. כשהתגרש, העמידו לנו חופה מאחורי הקלעים של תיאטרון גודיק. מכיוון שהייתי יתומה מאב, רודנסקי, הוא טוביה החולב הבלתי נשכח של ה'כנר', הוליך אותי במקומו לחופה".
לצד שלל תפקידיה במרוצת השנים, שיחקה גרוטס תפקיד יוצא דופן בתיאטרון החיים, כאם בית במקלט לנשים מוכות בהרצליה, העיר שאליה עברה עם משפחתה. "מעולם לא ידעתי שיש מקלט כזה", היא מספרת. "אני אחת שלא יכולה לשבת בלי לעשות משהו. כשחזרנו משהות בארצות הברית ותפקידים לא מיהרו להגיע, פתחתי עיתון וראיתי מודעה. זה נשמע לי מעניין. באתי, ראיתי ופעלתי שם, לצד המשחק, 25 שנה, עד לפני שלוש שנים. תחילה בהתנדבות, לאחר מכן בשכר".
"מחכים בסבלנות לתפקיד הבא".
התרעות פיקוד העורף