תיאטרון צוותא בתל אביב הוקם לפני 60 שנה ונדמה שמאז, המוסד, שממוקם במרתף בניין לונדון מיניסטור ברחוב אבן גבירול, כבר ראה הכל: ממחזות פוליטיים וסאטיריים ועד מופעי סטנד־אפ ממלאי אולמות. לרגל חגיגות ה־60 שייערכו מחר (שישי) לצוותא, יגיעו השחקנים הוותיקים כדי לחגוג את המורשת רבת השנים, בהם אבי גרייניק, אסף אמדורסקי, אנסמבל ציפורלה, ירדן בר כוכבא, מוטי קירשנבאום, הלל מיטלפונקט ועוד רבים וטובים.
בתפיסת אנשי הקיבוץ הארצי ומפ"ם את המרכז התרבותי הנידח. במסגרת השינוי התיאטרון עבר לרחוב מאפו 11, והופעל מדי ערב. התכנים חודשו ועודכנו וכללו מוזיקה, תיאטרון, שירה בציבור, ערבי סאטירה ואף "קברט פוליטי", שבו למעשה התארחו פוליטיקאים. את השינוי האמנותי הוביל שמואל פירסטנברג, שנקרא בפי כל "פיסקה".
“שרנו כמה שירים לדוגמה בסינרמה, כשאהוד בנאי ומזי כהן היו בתחילת דרכם, ואנשים באו אלי ואמרו לי: ‘איך אתה מצטרף לאמירות זולות כאלה?’ גם התקשורת התנגדה, כי לא היו טקסטים שאפשר היה להשמיע ברדיו. מיטלפונקט היה אוסף אנשים מהרחוב כדי שיהיה קהל. בהתחלה זה לא הלך, ואחרי כמה הצגות הורדנו את האופרה. ואז כשההצגה ירדה, קמה מהומה גדולה וציון החליט להחזיר אותה לניסיון. השאר היסטוריה: האופרה רצה 350 פעמים, ואנשים שהיו מגיעים היו מתחננים לקנות כרטיס”.
“לדעתי הראייה לא השתנתה, כי כשעשיתי את זה אחרי 20 שנה, ב־2002, עם אורית שחף מהיהודים בהבימה, זה גם היה שלאגר לא קטן, ואני יודע שגם עכשיו מעלים את זה באיזה בית ספר לדרמה. עד היום עוצרים אותי ברחוב ושואלים אותי: ‘מה עם ‘מאמי’?’ אז אני לא יודע אם
השתנה משהו. זה נכון גם לגבי ההצגה ‘פרפר בתוך אגרוף’, הצגה אנטי־מלחמתית. זה סוג ההצגות שצוותא היה עושה”.
“כשאתה לא עובד אתה חושש, וכשאתה עובד אתה מרגיש לעולם חוסן. לא רוצה לחשוב על הדברים האלה. אבל אם יהיו לי קשיים כלכליים אהיה בפאניקה”.
התרעות פיקוד העורף