"הוחלט שאליהם, שחקני החאן, אחבור כבמאי ההצגה ולעיבוד ולקיצור המחזה לשם הפיכתו להפקת כיס ולכתיבת הפזמונים (עם אהד בן-אבי) יצטרף אלינו חבר נוסף מהסטודיו, המחזאי אורן נאמן. ההפקה שלנו כוללת ארבעה שחקנים בלבד - רומאו ויוליה, כמובן, מספר ושחקן שמתמרן בין הדמויות האחרות במחזה, כך שזה יהיה בסך הכל מרגש, מצחיק ומרשים.
"בגלל המצב והחשש מבידוד, אנחנו הולכים על ליהוק כפול. בצוות האחד משחקים ויטלי פרידלנד ונטלי אליעזרוב את רומאו ויוליה ובצוות השני - איתי שור וסוזאנה פפיאן. בתפקידי המספר מתחלפים ניר רון ואריה צ'רנר והשניים שמתחלפים בגילום הדמויות האחרות הם ארז שפריר ויוסי עיני.
"מה שיפה כאן הוא שבהצגה שלנו יש הקבלות לימינו. מדובר במקום משוסע בין שני מחנות, המסובכים במלחמת אחים. כפי שכיום משתוללת הקורונה, ב-1593 הגיעה המגפה השחורה ללונדון. העיר נכנסה למעין תקופה של סגר ובידוד, שבמהלכה התיאטרון של שייקספיר היה סגור כשנתיים. 'רומאו ויוליה' היה אחד המחזות שהוא כתב אז. המגפה מוזכרת במחזה ומשחקת תפקיד בעלילה.
"האמצעים צנועים והכל נראה לקהל כאילו מאולתר, במינימום תפאורה ובחלקי תלבושות. הלהקה חשופה לקהל ואיננה מסתירה שהיא לא מציגה את כל המחזה. יש כאן מלא המצאות. אין חומה, אבל משחקים אותה. ויסלח לנו אדון שייקספיר, אבל בהצגה שלנו אפילו אין מרפסת האוהבים ב-ורונה, שבדרך כלל מהווה אחד הסמלים ונמצא לה תחליף מעניין".
לגבי בר-לב, 54, שעד גיל עשר גדל בירושלים במשפחה בעלת שורשים בולגריים, מהווה ההצגה בחאן סגירת מעגל. לפני שהפגין בתיכון את כישורי המשחק שלו בחוג דרמטי, בר-לב, בנם של גרפיקאי ושל שרטטת מפות, ניגן שנים בפסנתר, "כשעד היום אני מנגן להנאתי". בשירות הצבאי בנח"ל, בקיבוץ כברי, היה אמון על הפעילות התרבותית. כשהשתחרר, הלך ללמוד בסטודיו ניסן נתיב, שאותו סיים ב-90'.
תפקידו המקצועי הראשון, כרוקו בהצגת "שבת ראשון שני", בבימויו של עודד קוטלר, הייתה בתיאטרון חיפה, שם פגש לדבריו להקת שחקנים מדהימה. לאחר תקופת ביניים שבה שיחק בעיקר בקאמרי, בר-לב תקע יתד ב-96' באופן סופי בתיאטרון החיפאי. גם כשהתיאטרון היה על עברי-פי-פחת מסיבות כלכליות, בר-לב נמנה עם קומץ השחקנים שנשאו ונושאים אותו בנאמנות על כתפיהם.
"תיאטרון חיפה הוא הבית שלי", מצהיר בר-לב. "הגם שאני תל-אביבי, יליד ירושלים, אני מרגיש מאוד מחובר למקום, למרות השינויים הרבים בצוות השחקנים. עם זאת, זה לא מפריע לי לקפוץ להצגות פרינג', בין השאר בתיאטרון 'תמונע', שאינן מתאימות למסגרת של תיאטרון רפרטוארי".
"פתאום הכל נפסק, כשגם אשתי, שלומית ארנון - מחזאית, תסריטאית ובמאית - מצאה את עצמה מושבתת. טוב שיש דמי חל"ת וגם ניתן היה להיעזר בתוכנית חיסכון ובכסף ששמנו בצד, כשעם זה משתדלים לחיות בצמצום".
אגב, בנותיהם של ארנון ושל בר-לב, ענבל והגר, מגלות כשרונות אמנותיים; הבכורה בכיוון של תיאטרון ואחותה נוהה אל המחול. "כנראה, משהו עבר אליהן", הוא מעיר בהומור.
התרעות פיקוד העורף