חרל"פ צוחק בחביבות ומגיב במהירות להנחתה בלי להצטנע יתר על המידה: "זאת אחת היצירות הטובות ביותר שכתבתי. מבחינתי, היצירה קיבלה בשנה האחרונה אקטואליות, כשאנשים שהכרתי הלכו לעולמם והיא עומדת בפני עצמה ללא קשר למהות שלה".
"עלי זה לא משפיע. אני כותב מה שטוב לי, אם כי לך תדע לאן מגיעים בתת-מודע. פורה, או מוצרט, כנראה שהם איתי, אבל אני לא חושב עליהם בזמן שאני כותב".
חרל"פ הלחין את היצירה ב-2015. ביצוע הבכורה שלה עם תזמורת היה כעבור שנתיים של מקהלת האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, בניצוח המנצח סטנלי ספרבר, עמיתו של חרל"פ וכמעט בן-גילו, שלו הקדיש חרל"פ את הרקוויאם "ברגשי תודה עמוקים ובהערצה רבה" על "למעלה מ-40 שנות חברות קרובה". לדברי חרל"פ, ספרבר ניצח כמנצח מקהלות ותזמורות בבכורה של למעלה מ-20 מיצירותיו.
חרל"פ נולד בקנדה. אביו, בוגר ישיבה בביאליסטוק, בפולין, היגר בשנות ה-30 לפלשתינה ועבד כפועל-בניין בבנימינה. אמו, שנולדה ב-ויניפג, בקנדה, נשלחה הנה כדי למצוא חתן ומצאה את אביו של חרל"פ. חמש שנים הם חיו חיי-עמל במולדת הנבנית עד שעברו לקנדה, שם הם, חזן וזמרת של מוזיקה ליטורגית-דתית, דאגו שבנם יתחיל בגיל חמש לנגן בפסנתר.
לאחר תואר במוזיקה ובמתמטיקה ולימודי ניצוח והלחנה בקולג' הבריטי למוזיקה בלונדון, עלה חרל"פ בן ה-23 ב-64' לישראל. מטעמי ציונות? - לא בדיוק. כשחברים הציעו לו להצטרף בדרכם לארץ, חשב שאם הוריו התחתנו שם, בלבנט, מה כבר יוכל להיות אם ינסה את ארץ-ישראל. החברים נסעו אחרי שבועיים והוא התאהב עד לשד עצמותיו בתחנת הארעי שלהם ונשאר בה לתמיד.
תרמה לכך קליטתו החלקה. בהיותו חסר אמצעים, חיפש קיבוץ מוזיקלי והופנה מיידית לעין השופט, שם חיו אז יזהר ירון, מלחין "אגלי טל" ויעקב שגיא, מלחין "שוב יוצא הזמר ו"שיבולי פז". "הם קיבלו אותי יפה והכניסו פסנתר לצריף שלי", נזכר העלם דאז. במלחמת ששת הימים נפל יעל, בנו של ירון. לאזכרה הגיע המלחין והוויולן עדן פרטוש. חרל"פ התנדב ללוות את נגינתו בפסנתר ואגב כך שאל אותו, מנהל האקדמיה למוזיקה בתל-אביב, אם יוכל ללמוד אצלו.
"שנה שלמה קיבלתי מפרטוש שיעורי הלחנה ובמקביל למדתי אצל גדולי המוזיקה כאן, שכבר אינם", הוא מספר. "לימים הם הפכו לחלק מהרקוויאם שלי. זאת הייתה הדרך שלי להודות להם".
אני מעיר לחרל"פ, שאם ירשה לי לשאול מונח מהציור, אז אצלו הכל הולך, או כמעט, רק לא אבסטרקט.
"האבסטרקט אכן רחוק ממני", אני זוכה בהסכמתו. "המוזיקה שלי לגמרי קונבנציונלית וטונאלית, למרות שאני לא כותב בסולמות. אני נוהג כפי שאמר לי המורה שלי, המלחין יחזקאל בראון - 'אתה תכתוב מה שאתה רוצה לשמוע, בלי לחפש יותר מדי חוקים".
כך, בהכנה לראיון עם חרל"פ, כשהאזנתי ליצירתו על דוד וגוליית, שמעתי לא רק את שני המחנות נערכים לקרב, אלא יכולתי לדמות לפי הצלילים איך הג'ינג'י פגע עם אבן-קלע לפלשתי בול בפוני. "סיפורי התנ"ך מאוד מרתקים אותי", מציין חרל"פ, שבין השאר הקדיש יצירות לעקדת יצחק, לבת יפתח, לשאול בעין-דור ועוד. "הכוונה שלי היא לצייר במוזיקה מה שמתרחש בדרמה".
"לא, המדיום הזה לא משך אותי".
אז קולנוע לא, אבל חרל"פ מנהל דיאלוג מתמיד עם הספרות העברית, לרבות ספרות הילדים. "אני מחובר ליצירות של יוצרים כמו יהודה עמיחי, נתן יונתן ולאה גולדברג", אומר חרל"פ. "זה חלק ממני. אחרי 57 שנה בארץ, אני כבר לא קנדי".
מזה כחצי יובל שנים, הוא המנצח והמנהל המוזיקלי של המקהלה הקאמרית בכפר-סבא, עיר-מגוריו. כפי שפרש מהוראה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, פרש, לבד מהמקהלה בעירו, מקריירת הניצוח שלו, שבה ניצח על מיטב התזמורות בארץ, לרבות הפילהרמונית והרחיק עמה נדוד בעולם. "בשלב מסוים החלטתי, שהכי חשוב לי זה להלחין", הוא מסכם.
ראיתי אותך ביוטיוב מאוד אנרגטי בניצוח שלך, אני מעיר.
"אני עדיין מאוד אנרגטי וה-80 בכלל לא מדבר אלי", הוא מגיב וצוחק.
"אני עושה הליכות ומבחינתי, הניצוח על המקהלה הוא גם סוג של ספורט".
התרעות פיקוד העורף