כשמוזכר שמה של רות גונזלס, צף מיד ועולה זיכרון שעשועון הלהיט משנות ה־90, “גלגל המזל", שהנחה ארז טל. כ־30 שנה לאחר ימי התהילה של גונזלס לצדו ולצד הגלגל, היא משמשת בשנים האחרונות כמורה ב"ברלינגטון אינגליש", רשת בתי ספר להוראת השפה האנגלית, ובין היתר מככבת בקמפיין של הרשת שבה היא מלמדת.
“אני כבר למעלה משש שנים בסיפור הזה של ההוראה ואני מאוד מרוצה מהאפשרות שיש לי להעשיר לאנשים את החיים באמצעות הקניית שפה חדשה", היא אומרת. “אני רואה חשיבות במה שאני עושה כמורה. אומנם הישראלים טובים בהבנת האנגלית, אבל חוששים לפתוח את הפה בדיבור בשפה הזאת. עם הכישורים שיש לי ממה שעשיתי בעבר אני מחדירה בהם את הביטחון לדבר, לאחר שבצעירותם הם שיננו רשימות אינסופיות של מילים, אבל לא למדו להשתמש במילים בהקשר הנכון, המתייחס לסיטואציות אמיתיות, כמו איך להתכונן לראיון עבודה או להיערך לרילוקיישן".
גונזלס, בדיוק היום בת 53, נולדה בהובוקן, עיר הולדתו של פרנק סינטרה, לאחר שהוריה עשו רילוקיישן מפורטו ריקו לניו ג’רזי. “גדלתי על השירים של פרנקי, שאבא שלי, רמון, מהנדס טלפונים במקצועו, ניגן בחצוצרה", היא מספרת. “ממנו קיבלתי את האהבה למוזיקה, מה שהביא אותי ללמוד נגינה בסקסופון ובקלרנית, ואת האהבה לשפות".
כילדה, מה היה החלום שלך?
“חלמתי להיות פרימה בלרינה, לאחר שרקדתי שנים בלט. אבל אמא שלי, שרה, הטילה וטו ואמרה: ‘בשביל מה את צריכה ריקודים? יותר חשוב שתלמדי משהו רציני’. כך התנפץ לי החלום ועד היום מלווה אותי תחושת החמצה על דבר שכה רציתי אותו ונאלצתי לוותר עליו".
איזו נערה היית?
“הייתי סקרנית־על שלא הפסיקה לשאול שאלות, ומרוב קריאה, גם בלילה עם פנס מתחת לשמיכה, זה הרס לי את העיניים ונאלצתי להרכיב משקפי ראייה. גם הייתי טום בוי, די היפראקטיבית, למרות הרוך מהבלט, מה שלא הפריע לי להיות תלמידה מצטיינת".
בגיל 19 עברה ללמוד בקולג’ בניו יורק: “אני חייבת את הגעתי לארץ לשתי חברות גדולות - ‘זארה’ ו’אל על’. עבדתי ב’זארה’ לצד הלימודים, ותוך כדי העבודה במקום פגשתי את אביו של בני, אז דייל ב’אל על’, שנכנס לקנות משהו ומצא אותי. בתוך שנה הייתי בישראל וכשהגעתי לאולפן, כבר ידעתי אי אלה מילים בעברית".
היא עלתה ארצה בקיץ 91’. “ביומי הראשון בישראל עשיתי משהו כביכול משונה: בחרתי להגיע מנתב"ג היישר למוזיאון בית התפוצות בתל אביב, בידיעה ששם אקבל מידע לגבי העם שעמדתי להשתלב בו", היא מספרת. “התחלתי ללמוד עברית ולהתכונן לגיור שלי בקיבוץ יבנה, שלו שמורה פינה חמה בלב שלי. שם עבדתי בזיתייה ובמפעל השעונים שלהם".
בהמשך גם עברה תהליך גיור. “כיוון שהייתי תלמידה חרוצה, לא חוויתי בו קשיים, אולי הודות לישראליות שכבר נטמעה בי בעזרת השם רות שהוריי העניקו לי", היא אומרת. “בקורס הגיור הייתי היחידה שלא הצטרכה להחליף את שמה הפרטי. כיום אני הרבה יותר ישראלית מאשר אמריקאית, לאחר שאני הרבה יותר שנים פה מאשר שם. לא אומר שישראל היא טלית שכולה תכלת, אבל אין מה להשוות ל’פייק־אמריקה’. כשהבן שלי, דיוויד, חזר מביקור של חודשים אחדים בארצות הברית, נשמתי לרווחה, כי כאן הכי בטוח".
כיצד קיבלו הורייך את הגיור שלך?
“הם היו מאוד שמחים. הם ידעו שבתור בחורה שאפתנית אעשה מה שבאמת ארצה לעשות, בפרט שכבר הייתי בת 21. אני מתארת לעצמי שבתוכם הם חששו קצת. עד שהם באו לבקר אותי בישראל, היה להם לגביה דימוי של מדבר, גמלים וצבא בכל מקום".
לדעת להפסיק
את צעדיה המקצועיים הראשונים בארץ עשתה גונזלס ב"אימג’", סוכנות הדוגמניות של בטי רוקאווי. “בניו יורק הייתי דוגמנית שיער", היא מספרת. “כמי שנמנע ממנה לפתח קריירה של רקדנית, הייתה לי שם כוונה לעסוק בעיצוב שמלות של בלרינות, מה שלא קרה מאחר שעליתי ארצה".
בשנת 95’ נבחרה כ"נערת הגלגל" בשעשועון “גלגל המזל" במקום מרב לוין, “נערת הגלגל" המקורית: “זה שינה את חיי מקצה אל קצה. אם חושבים שרק סובבתי שם את הגלגל, הרי מבחינת לימוד העברית, זה היה בשבילי המשך ישיר לאולפן בקיבוץ וגם למדתי לעמוד מול מצלמה. אבל שלא יחשבו שהכל הלך לי שם מושלם. קרה לא פעם שבטעות סובבתי בגלגל את האות הלא נכונה".
איך היו התגובות ברחוב?
“וואו, לא להאמין מה שהלך סביבי. נתנו לי להרגיש כמו איזו רוקסטארית, עם בקשות בלתי פוסקות לחתימה, וזה ארבע שנים בלבד לאחר שבאתי הנה".
מה הזיכרון שלך מארז טל?
“ארז טל זכור לי מאז כמכונת עבודה תקשורתית. בשבילי הוא היה סוג של מנטור, הגם שהוא היה קצר כזה ולא האריך במילים כשענה על השאלות שלי".
גונזלס שימשה בתפקידה כשנה וחצי עד שיצאה לחופשת לידה, והוחלפה על ידי סיגל שחמון. “בשביל בני היה לי כדאי לוותר על הגלגל, בפרט שלא רציתי להפוך דרך המסך ל’הריון של המדינה’, היא אומרת. “לפעמים גם דבר טוב צריך לדעת להפסיק".
זאבים רעים
הפופולריות שצברה בשעשועון פילסה לגונזלס בהמשך את הדרך לבמות הבידור. “יצא לי לעבוד עם אמנים מהטופ, כמו אורי פסטר, שביים את הרביו המוזיקלי ‘ספידי גונזלס’; ענת עצמון ואריה מוסקונה, שאיתם הופעתי ב’מחסן ההפתעות’; פולי מהגשש, שהיה לי הכבוד לשחק לצדו ב’רובין הוד’; וגדי יגיל שאיתו שיחקתי בקלטות לילדים", היא מספרת.
האם עובדת היותך “נערת הגלגל" השפיעה על מהלך הקריירה שלך?
“במידה מסוימת, כשזה עלה לי בהפסד אי אלה פרסומות. זאת לאחר שהיו שאמרו לי שכאשר ראו אותי בפרסומת, הם חשבו על הגלגל ולא על המוצר שאותו רצו לפרסם".
בין היתר, לאורך השנים גונזלס דגמנה, הופיעה בסדרה “סיטי טאואר", רקדה סלסה, הייתה הפרזנטורית של התעשייה האווירית בכנסים ובתערוכות בחו"ל, וגם ניהלה את המחלקה לקשרי חוץ בסוכנות הדוגמנות של רוברטו בן שושן. “עם כל הדברים שעשיתי לא היה לי משעמם בחיים הצבעוניים, האינטנסיביים, האנרגטיים וההרפתקניים שלי, כולל שיפוט בתחרויות יופי ובתחרויות אוכל", היא אומרת.
בין היתר, היא גם עלתה בעבר לכותרות כאשר כיכבה בקלטת למבוגרים. “זה כתם שחור בקריירה שלי, שאני לא יכולה להכחיש אותו", היא אומרת. “מה לעשות, היו כמה זאבים רעים בדרך שהוליכו אותי שולל, אבל אני לא שומרת להם טינה ולא כועסת, מה גם שכולם עלולים לטעות; אפילו מייקל ג’ורדן, שאחרי ההצלחה הענקית שלו בכדורסל הלך לשחק בייסבול".
דרך המלך
כיום, לאחר שהתגרשה שלוש פעמים, היא חיה עם בן זוגה הנוכחי, מהנדס אלקטרוניקה בעיסוקו, גרוש ואב לילדים, במושב לכיש. בנה דיוויד, כיום בן 26, עוסק בניהול פרויקטים. “גיליתי שאפשר לחיות בזוגיות גם בלי חתונה", היא אומרת. “למרות שבאתי מהעיר הגדולה, אני מאוד אוהבת את החיים במקום השליו הזה - טוסקנה של ישראל - שבו אני מרגישה שעליתי על דרך המלך".
כשגונזלס נשאלת איך היא מתמודדת עם מה שקורה באחרונה במדינה, היא משחררת אנחה: “מאוד מעציב אותי מה שעובר כעת על המדינה ואני בהחלט מקווה שיהיו לנו ימים הרבה יותר יפים ורגועים. לצערי, זאת לא ישראל שפגשתי בתחילת הדרך שלי כאן".
היית רוצה לחזור לטלוויזיה?
“אם כבר, אני, שחלום הילדות שלי היה להיות פרימה בלרינה, הייתי שמחה להשתתף בתוכנית כמו ‘רוקדים עם כוכבים’. זה ממש קורץ לי".
זה החלום הנוכחי שלך?
“לא רק. יש די והותר מקומות שעוד לא ביקרתי בהם, אפילו ברצלונה. אתה מאמין? מעבר לכך, אני מאושרת במה שאני עושה ב’ברלינגטון אינגליש’. אף פעם לא רציתי לקפוץ יותר מדי גבוה מפני שאני יודעת שאם מגזימים בזה, נופלים".