שבוע מורכב, אחד מיני רבים, עבר עלינו. המציאות הביטחונית טופחת על פנינו, מנערת אותנו מהחלום בהקיץ, וזה בלי שנזכיר את הזירה הפוליטית הגועשת יותר מסיר שנשכח על הגז. אז גם בשגרה שבה כל הבעיות ה"קטנות" לכאורה, כמו הפקקים, יוקר המחיה והעייפות המצטברת נדחקות הצידה, עלינו לאפשר לעצמנו קצת מנוחה בתוך כל הבלגן, גם רגשית. סדרה טובה תעשה את העבודה, בתקווה לימים טובים ושקטים יותר.
אמת או חובה | Never Have I Ever
סדרה נוספת ששבה לעונה חדשה מלבד 'מראה שחורה' שפחות אהבתי בגרסתה הנוכחית, היא 'אמת או חובה', דרמת נעורים שעדיין מצליחה לעניין אנשים בגילי, הישג נדיר בנוף הטלוויזיוני של ימינו אנו.
אז כמו שבטח הספקתם להבין, הדרמה הקומית הנפלאה הזו מתמקדת בחייה של דווי, תלמידת תיכון אמריקאית ממוצא הודי, וניסיונותיה הבלתי פוסקים לשפר את מעמדה החברתי ובד בבד להתחבב על בני המין השני.
בעונה החדשה, הרביעית במספר, ממשיכה דווי במסעה אל הפופולריות, בדרך שלפעמים מסבה לה לא מעט אכזבות. עם זאת, חשוב לציין שהיא עושה הכל בכמויות מסחריות של חינניות, מה שאומר שהמשוכות הללו מתקבלות כהלכה. עדיין משובח, יישר כוח.
44 שעות | Hours 44
סיפור לא נעים בכלל הוביל את גיל אבני, אז בחור בן 33, למחלקה לטיפול נמרץ, כשהרופאים המטפלים לו מעניקים לו ארבע שעות בלבד לחיות. באופן לא מוסבר, וחרף מצבו הרפואי המסכן חיים, מצליח אבני להיות ער לחלוטין למה שקורה סביבו, ולשמור על הכרה שתאפשר לו להציץ למלחמה על הצלתו.
סרט מורכב לצפייה שראה אור ב־YES דוקו, 82 דקות ליתר דיוק, ברמה שמצריכה עצירה להתרעננות פעם בכמה זמן, ובנשימה אחת - עדות מטלטלת וחד פעמית שלא ניתן למצוא באף מקום אחר.
מה שקורה בווגאס | What Happens In Vegas
לא חדש, אני יודעת, אבל פופולרי מאוד השבוע, ופופולרי בכלל בקרב ילידי שנות התשעים, צפונה ודרומה. אם נודה על האמת, כל זמן הוא זמן מתאים לאשטון קוצ'ר וקמרון דיאז, בעדיפות על מסך אחד.
הפעם, נכנסים השניים לדמויותיהם של ג'ק וג'וי, שני זרים לחלוטין, שגילו כמו לא מעט תיירים בלאס וגאס שבמקום ללכת סתם למסעדה או לבר ולהסתובב ברחובות ההומים, הם בחרו להתחתן. בגלל שהחתן והכלה למעשה לא מכירים, הם מחליטים להתגרש זמן קצר אחר כך, עד שקורה משהו לא צפוי - פרס כספי גדול מאוד שמגיח אל מקום מושבם.
לא תמצאו את עצמכם מופתעים בצורה בלתי רגילה מהשתלשלות העלילה, אבל תיהנו כל הדרך אל שקופית הסיום, במאה דקות של קומדיה רומנטית קלאסית לפי הספר. בינינו, לפעמים זה בדיוק מה שצריך.
גלאם | Glamorous
הכירו את מרקו. כוכב רשת עולה, שהצליח ללא כל התראה מוקדמת למצוא את עבודת חלומותיו במעוז האיפור הרשמי של כל המי ומי. לפני שיספיק להתרגל למעמדו החדש, הוא יפגוש אדם מאוד בכיר, בלשון המעטה, בתעשיית היופי, שיגרום לו להבין לאן הוא הגיע. בקטע טוב.
אז היכן הבעיה, ולשם מה התכנסנו? מהר מאוד הוא יבין שקשה לשלב את כל אהבותיו, בכל התחומים, ולצפות שלא תהיה איזו התנגשות שתרעיד את הכל. בקיצור, מדובר בדרמה שהיא גם קומדיה וגם תיעוד של כל אחד מאיתנו בדרך לפסגה, שמזכירה לנו שוב ושוב שמסע נטול מהמורות הוא פשוט לא מגניב.
מראה שחורה | Black Mirror
אני לא חושבת שיש צורך להציג את המסמך המקברי והמורבידי משהו המונח לפנינו. ליחידי הסגולה שנותרו מחוץ לרדיוס שיחות המסדרון בנושא, מספרת הסדרה מה יקרה אם נמשיך להתנהג כמו שאנחנו מתנהגים בגדול, על כל המשתמע מכך. והעתיד לא נראה מזהיר.
אז אחרי שראינו דרישות כופר אכזריות, רשתות חברתיות שהשחיתו חיים שלמים ואפילו אופני כושר שהופכים לדרך לשרוד בעולם המודרני, בעונה השישית אני חושבת שאני כבר לא מזועזעת כמו בעבר. וזה חיסרון שקשה מאוד להתמודד איתו.
בכל סוף עונה הבטחתי לעצמי, ויש לי עדים, שמאחר ואני כל כך מפחדת מתחזיות האימה הללו לגבי החיים שלנו על הכדור, לא אצפה בעונה נוספת. הסקרנות כילתה אותי מבפנים ושבתי כמובן, אבל הפעם זה היה אחרת. ציפיתי לעוד מסע זוועתי אל העתיד, משהו שלא יכולתי לחשוב עליו לפני, וגיליתי מן שאריות של פעם. שאריות שלא מספיקות כדי להשביע את רצוני. מחילה.