יש כאלה שסוגרים את סוף השבוע עם קפה טוב על המרפסת, או אולי שנ"ץ באורך הגלות עד יום ראשון, אבל אם אתם כאן, כנראה שבחרתם בדרך הטובה ביותר לעשות זאת – עוד פרק רווי התרחשויות של חתונה ממבט ראשון. ובדיוק לפי הספר, נתחיל בזוג שהותיר אותי חסרת מילים, לפחות עד עכשיו, הלוא הם מור ושניר. היא, Head of Fun בחברת הייטק, הוא פשוט מתכנת בחברת הייטק אחרת, וגם כאן מדובר בהתאמה שבסיסה סוג של דמיון. שעד כה לא התוודענו אליו. וגם כאן, כמו לפחות פעם בעונה, מדובר במקרה מוכר של רגליים קרות של שניר, רגע אחרי שנעזר באחת מהן לשבירת הכוס.
בואו נבין מה קרה שם. רגע אחרי החופה, היה ברור שמור שמחה נוכח השידוך לו זכתה, ואילו הפרטנר שנבחר עבורה פשוט לא הצליח להכיל את בליל התחושות. בשיחה עם אחד מחבריו, הוא אף מתאר את משיכתו הפיזית שלא השביעה את רצונו, למרות שהוא יודע שיש עליו מיקרופון. אני רוצה להתעכב על זה רגע.
כל החתנים וכל הכלות מכירים את הימצאותו של המיקרופון הזה, ורובם גם נוטים להתייחס אליו בכבוד ולא לשפוט את האדם החדש באופן פיזי או פזיז. ראו ערך יואנה, שידעה שאת הרושם הראשוני שלה מוטב להשאיר לאחר כך, וזה גם לחלוטין עבד. בקיצור, אין לנו דרך לשפוט כי מעולם לא התחתנו בפריים טיים עם אדם שאנחנו לא מכירים, אבל אפשר לחכות עם השיפוט הראשוני, גם אם חברים שואלים. זה מציק גם לאלו שסתם יושבים מול המסך, כמוני.
נמשיך. אז החתונה עברה עוד איכשהו בסדר, ועמה הרוח הסולידית משהו של שניר, שטסה איתם לעד לירח הדבש בצרפת. מור שמה לב לזה כמובן, להיעדר המחוות שאמורות להגיע עם המעמד, ואילו שניר לא ממש עשה משהו כדי לשנות את התמונה, וזאת למרות שנהנה מכל מה שלא כרוך במה שתיאר בחתונה. בניתוח מדויק למדי, אמרה הכלה לחתן הטרי שלה בליל הכלולות שנראה לה שהוא לא הגיע למקום הנכון. אתם צודקים, אנשים משתנים, ויש סיכוי סביר שעוד חודש שוב אוכל את הכובע, אבל היא לגמרי צודקת. כשבחתונה נשמע המיועד בעודו אומר לחבר "אני מת לאט לאט", ממשיך במן ניסיון לצלוח מאשר ליהנות מהדרך, זה הזמן לשיחה עצמית של יחסינו לאן. בתקווה שזה יוביל לחבירה אמיתית למור, כי יכול מאוד להיות שיש פה משהו.
כמה צעדים לפניהם נמצאים תומר ויואנה החמודים והחביבים, שממשיכים להתקרב אט אט, מה שמוליד פחדים חדשים בדמות הרצון בקשר רציני. כפי שזה נראה כעת, גם את זה הם יכולים לעבור בקלות, ואם קצת מורכב – ארוחת צהריים עם משפחתו של תומר, לרבות הסבתא תקווה, לא תותיר שום זכר למתח שלפני. וזה בדיוק מה שקרה, ואפילו היה ג'חנון.
בין לבין, פגשנו גם את משה ונעם, שעברו חדשות לבקרים לביתה של נעם ברמת גן. כמו לכל זוג, גם במערכת היחסים הנ"ל יש חבלי לידה מסוימים, בעיקר סביב פעילויות משותפות ברחבי הבית והמטענים שעוד חיכו כבר מרינתיה. ברגע שמשה וסופה ירגישו שהבית הוא גם שלהם, על כל המשתמע מכך, זה יגרום לנעם לחזור לנוחות שהייתה לה עד כה. זה יכול להגיע, וזה תלוי בשני הצדדים. סופה יכול להמשיך בשלו.