אני יכולה להישבע שלא דמיינתי: השבוע, מוקדם מדי בבוקר, ראיתי ניצנים של סתיו. זה לא היה משהו מוגזם כי האובך השתלט על כולנו, וגם לא טיפות גשם סולידיות שזלגו על חלונות הרכב, אם כי עננות יחסית שמעידה על כך שהסיוט ייגמר בקרוב.
אילנה דיין חושפת לראשונה: כיצד התעלפה רגע לפני שידור?
הצעירים לא רואים חדשות? סקר מפתיע על הרגלי הצפייה בטלוויזיה
ואז נשוב להתלונן על הגשם, הקור, והקימות הקפואות בבוקר. מוכרחים להמשיך לקטר. עד אז עדיין חם, מה שאומר שגם את סוף השבוע הנוכחי אנחנו הולכים לבלות מול הטלוויזיה. אל דאגה, יש מה לראות.
לב של אבן | Heart of Stone
גל גדות. השגרירה הבלתי מעורערת שלנו מעבר לים. זו שלא תוותר על איזה "לחיים" או "שבת שלום" בראיונות באנגלית, כדי להבטיח שאף אחד ישכח שאת דרכה החלה כאן, בארץ המובטחת ורוויית הדרמות. ואחרי שנים רבות של וונדר וומן ומהיר ועצבני, הגיע זמנה של גדות לשנות מעט את הטייפקאסט הלוחמני, בעזרת טייפאקסט לוחמני לא פחות. מיד אפרט.
את מה שקרה מאז שלב של אבן עלה לפלטפורמת הסטרימינג החביבה עלינו במיוחד, קשה לתאר במילים. נכון לשעה זו, הסרט נמצא במקום הראשון בשיעור הצפייה בלא פחות מ־88 מדינות, אחת מהן, איך לא, ישראל.
אז במה מדובר? כאן נכנסת גדות לנעליה של סוכנת ביון מסתורית, שעל כתפיה מונחת משימת שמירת השלום הכללי. במהלך הסרט היא תמנע בכל כוחה את גניבת הנשק החשוב ביותר של הארגון, ותנסה לסכל את ניסיונותיה של האקרית זדונית לחדור לתאגיד הביון. ראיתם נכון, גם ג'יימי דורנן מחמישים גוונים של אפור כאן, וזו בשורה נפלאה.
לא כל הביקורות מהללות, ואני חייבת לומר שדבריי שונים. זה סרט שהוא במהותו סרט פעולה, ריגול, וכל הג'אז הזה, וזה בדיוק מה שאנחנו רואים. ציפיתי לאקשן, לקורטוב דרמה, ולחיבור מעניין בין האפיקים העלילתיים, ומדובר שמה שקיבלתי ללא כל ספק. מה שהופך את הסרט למיוחד הרבה יותר, גם אם נרצה וגם אם לאו, הוא הימצאותה של גל גדות. וכן, גם הפעם היא מביאה לנו כבוד בל יתואר.
דפ נגד הרד | Depp v. Heard
אם נצטרך לחפש לא מעט בראשנו, קשה לומר שנמצא גירושים קשים יותר בזירה הציבורית מאלו של ג'וני דפ ואמבר הרד. האשמות הדדיות, גידופים, עורכי דין ששווים מיליונים, דברים נוראיים שלא אחזור עליהם כאן, והכי גרוע - כל הכביסה המלוכלכת הזו הפכה מלוכלכת יותר מול עינינו.
השלמת פערים קצרה: ג'וני, שהיה נשוי לרעייתו עד שהכל התקלקל, הגיש נגדה תביעת דיבה בסך 50 מיליון דולר, אחרי שטענה כי ספגה אלימות במשפחה שיוחסה לו, וזאת למרות שלא אמרה את שמו מפורשות. בתגובה, החליט ג'וני, שחייו כבר מזמן לא היו כתמול שלשום, לפתוח את הדיון במשפט הדיבה לקהל הרחב, כדי שהציבור ישפוט.
והוא שפט, וגם לקח את הצד שלו לרוב, בעיקר כשנחשפו קטעי וידאו והקלטות סודיות, ואפילו תיעודים מהטיפול הזוגי של השניים. זה מכוער, זה מציצני, אבל זה גם מאפשר לנקוט דעה הרבה פחות ניזונה מאמירות סרק. לא משנה באיזה צד אתם בוויכוח הרה הגורל שלפנינו, לשני הצדדים מגיע להשמיע את דעתם, ולנו כציבור מגיע לשמוע.
תסמונת של אהבה | Down for Love
כשמנסים להנגיש ולהסביר מהי תסמונת דאון, בדרך כלל מתייחסים להתמודדות של ההורים עם המציאות, השונה ממה שדמיינו. לעיתים רחוקות הולכים עם הילדים הללו שנים אחרי, ומלווים אותם בתהליכי ההתבגרות שעוברים כולנו, לרבות הניסיון להכיר את בחירי ליבנו.
בריאליטי החמוד והרגיש שלפנינו, נבין את המנגנון המיוחד כל כך דרכו צעירים וצעירות עם תסמונת דאון מצליחים להתחבר לאדם שהם מרגישים אליו משהו, ובהמשך אפילו להתאהב בו ולרצות לבלות איתו כל הזמן. כל דקה שעוברת היא פספוס.
סיפורן של נשים בהיפ הופ | Ladies First: A Story of Women in Hip-Hop
היפ הופ מראשיתו היה נחלתם של גברים. המוזיקה שאופיינה יותר מקול בקצב גרובי למדי, קולות מחאה על תופעה חברתית כזו או אחרת, ופזמון שהופך לקול של דור, כל אלו מיצבו את עצמם כמדורת שבט שרק הלכה והתפתחה עם השנים, כשהיא מותירה נשים רבות מאחור. עד שאותן נשים לא הסכימו להשלים יותר עם ההדרה הזו, ופרצו תקרת זכוכית שהיה קשה מנשוא לשבור.
הדוקו שלפנינו מאגד ראפריות ומוזיקאיות מהיכל התהילה של עולם ההיפ הופ, האחראיות בין היתר על השינוי הכל כך תהומי הזה שנדמה לנו שהגיע פתאום, מכוח האינרציה. לשמוע איך הופכים את ההיפ הופ הנשי ללגיטימי, ועוד דוחפים אותו בכוח ללב המיינסטרים, מוכיח שאין הרים גבוהים מדי אם באים עם נעליים טובות.
ההזמנה | The Invitation
הדור שלנו רצוף הפתעות בלתי צפויות. אנחנו יודעים, בניגוד לדורות שלפנינו, בדיוק מהו הטעם של הקפה המושלם, מסרבים לעבוד בעבודה שלא משביעה את רצוננו, ועל הדרך גם לא נופלים בפח של סרטי אימה שאינם ממלאים את מבוקשם היחיד: להפחיד, להטריל, וגם להיות מעניינים מעט.
'ההזמנה' היא עוד אחד מהכישלונות הללו, שניסו להיות שוברי קופות, וגילו שהם שוברי ראשים. בקטע רע. בגדול, הסיפור מלווה את איבי, שמוזמנת על ידי קרוב משפחתה לחתונה מפוארת באנגליה. בניגוד למה שצריך לעשות בסרטי אימה היא מחליטה להסכים להצעה המפוקפקת ולהגיע לאירוע, ושם, איך לא, תגלה סוד משפחתי שיטלטל את עולמה לבלי היכר.
יש לי שאלה אחת: למה הסיפור הוא תמיד על סוד משפחתי? איך זה הגיוני שכל הסודות המשפחתיים הללו תמיד מבעיתים כל כך, ומדוע הם מגיעים מקרובי משפחה שלא היו בקשר 20 שנה?
הגיע הזמן ללמוד את הלקח, ולזכור שאם יש קרוב משפחה רחוק מדי במערכה הראשונה, הוא בטח יהיה מאוד מסוכן במערכה השלישית. ובאשר לסרט? תוותרו על ההזמנה, עדיף שתבלו את הסופ"ש מול משהו אחר.