מתחילת המלחמה דני קושמרו נמצא איתנו כמעט בכל רגע, בבוקר מוקדם כשאנו פוקחים את העיניים ועד שעות הלילה המאוחרות כשאנו הולכים לישון. משדר ללא הפסקה, מרגיע את מי שבבית ונותן נחמה למי שבחוץ. כך ברגישות הוא: מראיין, מחבק, ותומך מורלית בכתבים, באנשי הלחימה ובתושבי העוטף. אין ספק שמדובר באדם שהוא גם מקצועי וגם אנושי ולכן זה לא מפתיע שדווקא הוא הפך למושא התשוקה של בנות ישראל.
באותו יום נוראי של השביעי באוקטובר, דני קושמרו ותמיר סטיינמן דיווחו מהאולפן ומהשטח ברגישות שיא ואמפתיה. משש וחצי בבוקר, כשכולם הופתעו ולא ידעו עדיין את מימדי האסון, ועד לרגע זה.
כמובן שהנרטיב השמור למגישי החדשות הוא של רובוטים: דיווח על המתרחש בצורה סטרילית, קרה ועניינית. כך אנחנו מורגלים ולזה אנחנו מצפים. אך בתקופה כזו אף כתב לא יכול לעמוד ב״משימה״ וגם אף צופה בבית או אורח באולפן לא היה רוצה דבר שכזה. במצב של מלחמה אנחנו מחפשים אנושיות, מישהו שידברר את הרגשות שלנו, וזה בדיוק מה שכתבי ערוץ 12 ו-13 מספקים לנו. הדמעה והחיבוק. את האנחנו שם בשבילכם את ה״שתיים זה תמיד ביחד״.
אפשר לומר בוודאות שהתקופה האחרונה הכניסה לחיינו אנשים רבים ומפתיעים שהפכו לאייקונים (אומנם בעל כורכם ובנסיבות טרגיות אבל עדיין). אומרים שלא הרגעים הקשים הם אלו היוצרים גיבורים אלה שבזמנים קשים הגיבורים האמיתיים מתגלים, ובהחלט קיבלנו כמה כאלו: אחים לנשק, מוטי ועמית עזרא, רחל מאופקים, יאיר גולן, אור צוק, החברה הישראלית וכמובן מגישי החדשות.
אם בימים יפים ותמימים (מישהו זוכר אותם?) בנות ישראל היו חושקות באלילים סטייל: עוז זהבי או ג׳ארד לטו, היום זה תורם של מגישי החדשות. נכון, התקופה היא קשה מנשוא, אנשים בפוסט טראומה או בדרך לשם, אבל עדיין ברשתות החברתיות לא איבדו את חוש ההומור. וכך צצים להם תכנים בעלי גוון הומוריסטי אשר בקטע מפתיע רובם עוסקים באהבה ובתשוקה האין סופית של בנות ישראל למגיש החדשות דני קושמרו. התופעה כוללת גם את תמיר סטיינמן, אלמוג בוקר, דובר צה״ל - דניאל הגרי, יוסף חדד וכן כן אפילו ג׳ו ביידן.
נראה שהחרדה הקיומית עוררה מן איזה יצר הישרדות קדום בחיפוש אחר דמות סמכותית של מנהיג (משהו שחסר לכולנו בימים אלו) ועל הדרך הזניקה למעלה את מפלס האסטרוגן, אוקסיטוצין, דופמין וכמובן המערכת הסימפתטית שפועלת שעות נוספות וכך פניהם של מגישי החדשות (שהפכו לאורחי קבע אצלנו בסלון) הפכו לנוצצות ומבטיחות מתמיד.
מלבד הפוסטיים ההומורסיטים, גילויי הערצה הגיעו במגוון צורות :שירים קומיים ("אבא שלי זה דני קושמרו" ו"יאללה יא נסראללה") שהפכו ללהיטי טיקטוק וכמו כן גם חולצות מעוצבות שתוכלו לקנות און ליין, כן כבר יש מרצ'.
כאשר דני קושמרו נשאל על ידי אחת העובדות בחדשות 12 לגבי הטירוף: "אתה יודע שיש עליך גם ריקוד, גם שיר, גם חולצה, גם לק ג'ל הכל? אתה כאילו, כל הפוריו זה כאילו דני קושמרו".
ועל כך ענה: "אז תודה רבה על הפרגון. האמת שזה קצת מביך אותי. שנהיה חזקים וננצח את המלחמה הזאת", לאחר מכן הציג את הדסקית לכבוד החטופים ואמר: "זה הדברים החשובים באמת, הלב שלנו שבוי בעזה. יאללה תני ללכת הביתה".
גם תמיר סטיינמן שפתח חשבון ״טיק טוק״ (שכבר עומד על מעל74 אלף עוקבים) ובו הודה לאזרחים: "ראיתי את כל התמיכה והפרגון ורציתי להגיד קודם כל תודה מכל הלב. זה לא מובן מאליו ומרגש ואפילו קצת מביך, ובאמת תודה. אנחנו ננצח את המלחמה הזאת. אנחנו ננצח אותה ביחד״.