באופן אישי, אני מעדיפה את ערוץ 12 על מנת להתעדכן בחדשות, על פני כל ערוץ אחר. הוא אמין ומהימן ומעסיק אנשי תקשורת ראויים, מוכשרים ומעניינים, ובעלי כושר ניתוח מצוין. אולם לאחרונה, בחירת חומרי התוכן עבור מהדורות החדשות, וכל השיח בפאנלים סביב המלחמה, מטרתה מצד אחד לשקף את המציאות ואת העובדות בשטח, אך מצד שני, היא פוגעת במורל הלאומי, דווקא בזמנים קשים, כאשר חיוני לשמור על מורל גבוה.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
הדיווחים בערוץ 12 והצורה בה הם מוגשים, במקום לעודד ולהפיח תקווה, רק מדכדכים ומעיקים ומחלישים את החוסן הנפשי של כולנו, וגרוע מכך, גורמים לאויב לחכך ידיו בהנאה ולהקשיח את עמדותיו ועוד יותר גרוע מכך, מספקים לו רעיונות איך לשפר את ביצועיו. מרוב שבאולפן מקשקשים הפרשנים את עצמם לדעת בנושא התקלה הטראגית שאירעה כאשר שלושה מחטופנו נהרגו מאש חיילינו, וחלקם טוענים שזה לא מוסרי ואסור בתכלית האיסור לירות במי שנכנע, למה שמחבלי חמאס לא יאמצו את השיטה ויהתלו בצה"ל ויערימו עליו? כפי שעושים כעת.
אם מישהו היה זקוק למנה הגונה של דיכאון כי הוא מזוכיסט, קיבל ממנה אמש במהדורה בכמות מכובדת שתספיק להרוס לו, לא רק את השבת, אלא את כל השבוע. חדשה רעה אחת רדפה חדשה רעה אחרת. דווח שחיזבאללה ירה טילים ופגע פגיעה ישירה בבית וגרם להרס רב. במקום להסתפק בידיעה הזאת, צורפו תמונות להמחיש את גודל ההרס. בשביל מה? למה חיוני ונחוץ להראות לנו את התמונות האלה? במה הדבר תורם, מלבד לנפח את האגו לחיזבאללה? אלא אם כן, לערוץ 12 יש איזושהי מזימה זדונית להגדיל את ההכנסות של בתי המרקחת שמוכרות תרופות אנטי דיכאוניות שאוזלות מהמדפים בימים אלה בגלל המצב.
למה גם צריכים חלק מהפרשנים להביע את דעתם המלומדה, שחמאס רחוק מלהיות מורתע ושמיטוט החמאס הוא חלום באספמיה?
השוס הכי גדול אמש בחדשות, שלפתע חלק מהפרשנים אף החלו לזמר שבכלל לא בטוח שלחץ צבאי על חמאס יביא להשבת החטופים. תודה לירון אברהם היחיד שניסה בכל זאת, להפיח מעט תקווה וקבע בזהירות שלא אפסו הסיכויים להגיע לעיסקה להשבת החטופים, כל שאר יושבי הפאנל הציגו חזית פסימית. ואם זה המצב, למה צריכים ליפול עוד ועוד חללים למען מטרה שלא תתממש? אפילו משפחות החטופים, כאשר הם מתראיינים, הם נזהרים מלהתנבא איך החמאס יפעל, וחלקם מגיב בצורה אצילית ואחראית ואפילו מגבה את צה"ל. למה פאנל האנליסטים לענייני מלחמה לא יכולים לנהוג כמוהם ולסתום את הפה, על מנת לא לרפות את ידיו של צה"ל ובכך לחזק את רוח האויב?
ולמה צריכים הפרשנים לחזור ולפמפם ששעון החול אוזל וכך לשדר לחץ גם לציבור וגם לצבא?
או למה מהדורת החדשות, צריכה לעסוק במתח שנוצר בקבינט ובהטחת האשמות של חברי קואליציה ברמטכ"ל? אין סיפוק גדול יותר עבור האויב, מאשר לשמוע שהקבינט הבטחוני מסוכסך בינו ובין עצמו ושהרמטכ"ל נמצא על הכוונת של המשמיצנים למיניהם.
בתחילת המלחמה, כאשר חיזבאללה הצטרף למערכה, טענו פרשנינו שאין מה לחשוש, כי מצד ארגון המחבלים בצפון, אנחנו רק נקבל טפטופים. חיזבאללה שמע את ההערכות האלה והחליט להראות לנו מאין משתין הדג, ולהוכיח לנו שהוא מסוגל להשתין הרבה ולמרחק, והיום, איך אפשר להגדיר אחרת את מה שקורה בצפון, מאשר מלחמה של ממש?
בשורה התחתונה, צריך להפסיק את כל הקשקשת באולפנים, של פרשנים מומחים שמנתחים לפני ולפנים כל פרט הכי קטן במלחמה, ומחטטים בקישקעס של כל אירוע ומנבאים נבואות שממילא משתנות לבקרים. לפתע כולם מכירים את סינוואר ואת מחשבותיו הכי גנוזות ויודעים להעריך איך, למה, ומתי הוא יפעל, ובינתיים הוא, שכנראה ניזון מהחדשות שלנו, בונה על פיהן את האסטרטגיות הבאות שלו, ומחליט להפתיע ולפעול הפוך מהספקולציות שאנשי התקשורת מלעיטים אותנו בהן.
אומרים שבזמן מלחמה המוזות שותקות. הכוונה גם למוזות של פרשני הפאנל למיניהם, בעיקר אלה של מנבאי השחורות, לפני שהערוץ ממנו הם משדרים יזכה בזכותם לתואר הרשמי: ערוץ התבהלה, או חלילה וחס: ערוץ אל ג'זירה כפי שרבים מהגולשים ברשת נוהגים לכנותו.