עוד סוף שבוע כבר כאן. סוף שבוע בו עדיין יש מלחמה, ויתר החטופים עדיין בשבי חמאס. מצב הרוח שפוף, וזה לא הולך להשתנות בקרוב, אבל זה לא אומר שאי אפשר להשקיע כמה שעות בצפייה בטלוויזיה כדי לשחרר קצת את הראש הטרוד. מוכנים לבינג' קצר?
מכתוב | Maktub
אם יצא לכם לעקוב אחר טורי ההמלצות שלי, ודאי שמתם לב שאני מאוד אוהבת את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה הישראלית. הרי בסופו של דבר, במיוחד בסרטים, אנחנו מחפשים סוג של בית, גם אם הוא רחוק שנות אור מהבית שגדלנו בו בפועל. כשאנחנו מוצאים אותו במאה ומשהו דקות של ניתוק, מדובר בסיפור אהבה. והשאר היסטוריה.
במכתוב צפיתי אולי 4 פעמים מאז הפעם הראשונה אי שם ב־2017, וכל פעם אני מוצאת בו משהו נפלא שלא גיליתי קודם, ולא בכדי. הסרט, שצולם בירושלים, עוקב אחר סטיב (חנן סביון) וצ'ומה (גיא עמיר), עבריינים העמלים על גביית דמי חסות בעבור ארגון פשיעה, בראשו קסלסי (איציק כהן). כשהם ניצלים בנס ממוות בפיגוע במסעדה בה שהו, הם מבינים שהם יכולים לעשות משהו גדול עם החיים שלהם, הרבה מעבר לפיזור פחד ושיתוף פעולה עם השטן. אז הם הולכים לכותל ומגשימים משאלות לאנשים שמבקשים שייפתחו בפניהם שערי שמיים. בהמשך הם יזכו גם לניסים פרטיים משלהם, אחרי שליטרלי הפכו עולמות בשביל ישראלים שלא הכירו.
מכתוב הוא סיפור של התפכחות, של מסע על הרצף בין מי שהיית רוצה להיות לבין מי שאתה עכשיו, של מחילה ועלייה על דרך חדשה. ובדיוק בגלל זה כל כך נעים ונוח לצלול אליו. תוסיפו לזה משחק נהדר של השחקנים שנבחרו בקפידה, ביניהם חן אמסלם הנהדרת, ואת הנופים של ירושלים, ותקבלו סרט שלא תרצו להיפרד ממנו.
שבאבניקים | Shababnikim
ואם כבר אנחנו במוד ישראלי, זמן לברך גם את הסדרה הנ"ל על שסוף סוף הגיעה לפלטפורמת הנטפליקס. שבאבניקים, שזכתה בארבעה פרטי האקדמיה לטלוויזיה כבר בשנת עלייתה, עוקבת אחר ארבעה תלמידי ישיבה הלומדים בישיבה החרדית נתיבות אברהם, הלוא הם אבינועם לסרי (דניאל גד), דב לייזר בראון (עומר פרלמן) מאיר סבג (ישראל אטיאס) וגדליה (אורי לייזרוביץ'). ובואו נאמר שלמרות שהם רק ארבעה מתוך ישיבה שלמה, הם לחלוטין הולכים לגנוב את ההצגה בכל פרק מחדש.
שבאבניקים מצליחה בכישרון להכיר לציבור הרחב את חיי היומיום של הנמנים עם המגזר החרדי, ולהציג לראווה את הקונפליקטים המצויים בהם והגיוון שיש בתוכם. רמז: מסתבר שלא ידענו כמעט כלום. פרק אחד כבר יגרום לכם להתמכר, על לא דבר.
סיוט נוסח אמריקה | American Nightmare
ארון ודניס, בני זוג צעירים וחביבים מקליפורניה, נופלים קורבן אי שם ב־2015 לפריצה וחטיפה בביתם במהלך הלילה. דניס נחטפת ושבה לאחר מספר ימים, אבל זה אפילו לא החלק החשוב - באופן מאוד מוזר, השניים הולכים לאשמים בזיוף התקרית האיומה הזו.
אני יודעת, אף אחד מאיתנו לא מעוניין לשמוע על אסונות מסוג זה בימים כאלה. מה שכן מעניין פה הוא איך זוג תמים לגמרי חווה גיהנום עלי אדמות ועוד באים אליו בטענות, וכיצד הצליחו בכל זאת להוביל לסיום הפרשה העלומה.
אהבה על הרצף | Love on the Spectrum
כבר דיברנו על הריאליטי המרגש והיפה הזה, אבל לרגל העונה החדשה אני חושבת שכדאי לעשות זאת פעם נוספת. אז במידה ועדיין לא צפיתם, אהבה על הרצף מלווה צעירים וצעירות על הספקטרום האוטיסטי בדרכם למציאת אהבה, משימה מורכבת בעולם הדייטים של היום שמשתנה בכל רגע נתון.
גם העונה הזו, בדיוק כמו הקודמת וכמו גרסאותיה השונות ברחבי הגלובוס, מצליחה לגעת בנימי הנפש הדקים ביותר, ולפזר כמות מסחרית של חמימות בלבבות של כולנו. חיוני במיוחד בימים טרופים אלה.
אבודים ברשת | Kho Gaye Hum Kahan
מנסים להבין מה השפה העומדת מאחורי הכותרת? ובכן, מדובר בהודית, ובסרט הודי שמנסה בכל כוחו להיות אמריקאי. ספוילר: זה לא ממש מצליח.
מאחורי השם האמורפי משהו ניצבים שלושה חברים בעשור השלישי לחייהם, המנסים לנווט בין כאב ההתבגרות לזיכרונות העבר, וכל זה על רקע הרשתות החברתיות והנזקים שהן גורמות לתפיסת המציאות כפי שהיא.
זה היה יכול להיות סרט לא רע אם היה מביא חוויה אותנטית יותר והרבה פחות מערבית. במקום, פגשנו שם בעיקר יותר מדי התרחשויות ללא תוכן מוגדר. חבל.