כבר כמעט חמישה חודשים עברו מאותו בוקר ארור, ועדיין נדמה שהדיסקט שאוהבים להזכיר עדיין לא התחלף בדיסק און קי משוכלל מ-2010. למה, אתם שואלים? כי גם אתמול, בדמיון מצמרר למציאות, הסביר ראש הממשלה נתניהו מדוע האחריות למתרחש היא ממנו והלאה. לפחות ביקום המקביל של ארץ נהדרת זה היה מצחיק ולא רק עצוב. לצדו הגיחה רעייתו שרה נתניהו, שבכלל זכתה בפרס ישראל הודות לשר יואב קיש שביטל השבוע לא מעט קטגוריות בטקס המכובד. אגב, חיקוי ראשון מתחילת כהונתו בתפקיד הקדוש כל כך. כבוד. ואם כבר סערות תורניות אז שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שטען כי החטופים אינם בראש סדר העדיפויות. אמש יצא לו להגיב על כך באולפן של ארץ נהדרת, מה שעוד יותר החמיר את המצב.
ואם שכחתם לרגע את המלחמה וההסלמה ההולכת וגוברת בצפון, אז ודאי תיזכרו הודות לבאטל המרשים של שר הביטחון יואב גלנט ומזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שעבר מהעלבות אישיות ורפרנסים לסרטים לריקודים עם מוזיקה שהיינו מאזינים לה אי שם בכיתה ח'. לא משנה באיזו שנה הייתם בכיתה ח' כמובן.
זה אמנם הדבר האחרון שמטריד אותנו, אבל אני מקווה שהלכתם להצביע בבחירות לרשויות המקומיות, גם אם זה לא בעיר שבה אתם גרים והבטחתם להורים להצביע בעיר הולדתכם. חשוב. אז גם אם השפעתם וגם אם ויתרתם על התענוג שבבחירות הדמוקרטית, בטח ראיתם שראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי ממשיך לעוד קדנציה רצופה, ואילו ראש עיריית חיפה יונה יהב שב בקאמבק לקרב חסר מעצורים עם חזירי הבר. אתמול זכינו להצצה קלה לתוכניות שלהם לעתיד עריהם, וגילינו בעיקר הבטחות ללא כיסוי, ואיך לא, חזירים שעדיין יישארו בעיר.
אני לא יודעת אם יש לכם פנאי רגשי לזה כרגע, אבל חשוב שתדעו שנבחר שיר לאירוויזיון, וגם נציגה, הלוא היא עדן גולן, ומצד שני יש סיכוי סביר שלא נהיה שם בגלל השיר שבחרנו. בדיוק בגלל זה הגיחו לאולפן גולן, קרן פלס, יזהר כהן, המנטור האייקוני, ואפילו אריק סיני, וניסו לעשות סדר בעוד משהו שהצליח להשתבש לנו.
בסיום התוכנית, לראשונה הצלחתי לזכות לנחת אמיתית. אשר, נהג המונית המיתולוגי, אירח ברכבו חרדים המתגייסים לצה"ל או מתנדבים בזק"א. שומעים שיש שינוי אמיתית, למרות כל מה שמנסים להגיד, לסתור, להתנגד, למחות. אני הרגשתי את זה, שמעתי את הרצון באמת להיות חלק. וכן, יש סיכוי שישנם עוד שלבים בדרך. באותה נשימה מרגישים שזו התחלה, ואיזה כיף שניתנה במה לתהליך הכל כך חשוב הזה.
ואפרופו חשוב, השחקן והקומיקאי האמריקאי מייקל רפפורט החליט בפרוץ המלחמה שהוא ניצב לצידנו לא משנה מה, בניגוד מוחלט להרבה שחקנים יהודים אמריקאיים שהעדיפו להעלות סטורי ולסיים את הסאגה. מעריכה כל מחווה, אבל זה כמובן לא מספיק. רפפורט לא עצר שם, והצטרף למערכון של ארץ נהדרת, זו הפעם השנייה, והפעם הביא את גרסתו לאוסקר שהתקיים לא מזמן. על הפרק: מה היה קורה אם כל אלו שאמרו שאכפת להם באמת היו חושבים על החטופים המצויים בשבי חמאס, ולא מנסים לטייח את מה שקורה אצלנו מתחת לשולחן. חזק, צובט, מכעיס, ומנגד מספק מאוד. יש מי ששומר עלינו שם בזירה ההסברתית, העמדה אמנם ריקה כמעט, אבל לא לחלוטין. תודה לך מייקל רפפורט, בשמי ובשם כל מי שרק רצה להיות יהודי וישראלי בארץ המובטחת.