כששמתי פעמיי אל הנטפליקס אתמול, בעודי מנסה להבין במה אצפה בסוף השבוע הבא עלינו לטובה, נתקלתי בסרט בעל שם המצודד משהו 'לחיות בקטן' ('Downsizing' באנגלית). הפריט הקולנועי הזה אמנם עלה לאקרנים כבר ב־2017, אבל משום מה הוא כיכב בשבוע החולף בטופ טן של הסרטים הנצפים ביותר בישראל. אז החלטתי לתת צ'אנס, ומעולם לא התחרטתי כך על סרט. או על משהו.

החשיפה של קורן תעסה לא חידשה דבר: הטעות שעשו ב"עובדה"

אני מודה, אני מזועזעת. ולפני שאסביר, אומר שניצב לפניי סרט ארוך, דיסטופי להחריד, גרפי, מטריד, מוזר, ומטלטל בקטע רע, למרות שהוא התחיל ממש בסדר ואפילו הייתי אופטימית. ושלא נדבר על האורך המופרז. אז ככה: פול ספרנק (מאט דיימון), מרפא בעיסוק, מתוודע לפרויקט חדש ומפתיע בנורבגיה להקטנת בני אדם, זאת כדרך להתמודד עם בעיית פיצוץ האוכלוסין ויוקר המחיה המאמיר. עשר שנים מאוחר יותר כבר לא מדובר במיזם ניסיוני, אלא בשכונות של ממש המיועדות לאנשים קטנים ומציגות מציאות אלטרנטיבית במקביל לעולם האמיתי. דמיינו מיני ישראל, אבל ללא ההדר הפטריוטי שאנו כה אוהבים ועם רשת בשמיים. הנה מתחיל הקרינג'.

חשוב לציין שתהליך ההקטנה הנ"ל הוא בלתי הפיך, ומי שקטן לא יכול לגדול חזרה למימדי אדם. אה, כמעט שכחתי, אותו הליך מזעזע כולל כמה וכמה פרוצדורות ניתוחיות שלא אפרט, לבל תפסיקו לקרוא. אז פול הולך על זה לאחר שהוא מבין שבחיים לא יקנה את בית חלומותיו, רעייתו מתרצה, אך אחרי שהוא כבר עובר את מסע הייסורים היא מתחרטת ונותרת בצד השני של המתרס. לעד. שימו בצד את הבגידה העמוקה שחש פול מהחלטתה, הרי שנגזרו עליו חיים אחרים לגמרי בבדידות איומה. עד כאן הסרט היה לגמרי סביר. גם המסר שלו, בסגנון של 'אין קיצורי דרך', 'לא כל הנוצץ זהב' ושלל שרב, היה מצליח להותיר אותי במצב סביר חרף הגרפיות הדוחה הכרוכה בהקטנה המתוארת. 

לפתע לוקח הסרט כיוון אחר לגמרי, ומכניס לתוך המסרים הסותרים גם פערי מעמדות, עוד בדידות, עולם אלטרנטיבי נוסף, אפוקליפסה שתסיים את ימיו של כדור הארץ, וניסיון נואש נוסף למצוא מקום נוח יותר לחיות בו. אחרי שכבר עשו את הניסיון הזה בתחילת הסרט. כל זה אורך 136 דקות, כשהסוף גורם לך להיות מאוכזב מעצמך ומהזמן שהשקעת במשל ללא נמשל הזה. 

אמנם אכלתי ארוחת ערב דשנה מול הסרט, ונהניתי מהחברה, אבל זכיתי להצצה מיותרת לחלוטין לתחזית אימים שבתקווה לא נצטרך להתמודד איתה לעולם. המשחק סביר בהחלט, העלילה אמינה כמו חקיקת חובה של כלבים במקומות עבודה, והמוח – רץ לכיוונים מאוד לא רצויים. אם במקרה צפיתם מבלי הכנה ואתם חשים כמוני, זה עובר ביום שלמחרת.