כדרכי בקודש, שוב ערכתי כבכל יום את סבב הרפרופים הקבוע שלי על מה שחשוב באמת: הרשתות החברתיות, המייל, ופירוט חשבון הבנק שלי. אוותר על תיאור הרגשות המעורבים מהרפרוף האחרון ברשימה.
לאחר הסערה שעורר: ביקורת מתוך עוצמה יהודית כלפי איתמר בן גביר
גרטה נגד עדן גולן: הפגנות פרו פלסטיניות סוערות במאלמו | צפו
לפתע שמתי לב שהנטפליקס שלח הודעה בדבר סדרה חדשה, 'תודה, נקסט' (Thank you, Next), שהגיחה אל רשימת התוכניות. לא נשמע רע לכאורה, וישר זרק אותי לאריאנה גרנדה ולאחד מלהיטיה הגדולים והמעצימים (לכאורה). אז הקשבתי להמלצה, ובדקתי במה מדובר. וכדברי הציטוט האייקוני מ'ארץ נהדרת', פייר, אני מאוכזבת.
מאחורי השם המפוצץ משהו ניצבת מן קומדיה רומנטית בשילוב עם דרמה דרמטית מדי, על הניסיון לשוב ולעלות על הגל בתום מערכת יחסים שנגמרה בסערה. במרכז העלילה ניצבת ליילה, עורכת דין צעירה ופופולרית (איך לא), שמבינה שעליה לחזור לעולם הרווקות, לא משנה מה יהיו השלכות המהלך. כרגיל, כמו שאנחנו מכירים את יוצרי הסדרות של שנות האלפיים, כמובן שיהיו השלכות למהלך.
כבר על הפרק הראשון, הבנתי שהשמיכה מאוד קצרה יחסית לעובדה שיש שמונה פרקים שלמים של כ-40 דקות. המשכתי בשבילכם אגב. והעלילה באמת לא מתקדמת בצעדים משביעי רצון. קצת דרמות של תיכון, קורטוב סינונים של בחורים שנשכחו מהיום הקודם, והרבה מאוד מרגשות האשם הטיפוסיים של מישהי שמנסה לשלב הכל ונותרת ללא כלום.
פרט שולי: אני מניחה שדמיינתם את ליילה כבחורה אמריקאית ואקזוטית משהו, אבל כל מיודעינו טורקים, מה שלא גרם לירידת רף הקיטש ואולי להפך. באמת שניסיתי, אבל אין לי ברירה אלא להשתמש בשם הסדרה ולומר גם לכם תודה, נקסט, ולהמליץ לכם לעבור הלאה בדילוגים. יש עוד הרבה תכנים שמחכים לנו לקראת הסופ"ש. אל תיעצרו כאן.