אז יום שישי הגיע, והוא בא בדיוק בזמן בו עלינו לחדול מכל מלאכה, ופשוט לנוח. בלי התחייבויות, בלי פגישות, בלי מבטים חטופים על לוח הזמנים הדחוק ממילא. מה תעדיפו, קומדיה פרועה או דוקו פרוע עוד יותר? הבחירה בידכם. ממליצה לשלב. שבת טובה באמת, כמה שאפשר.
צמיגים | Tires
לא אשקר, כשחיפשתי את שם הסדרה מצאתי מגוון רחב של פנצ'ריות, מה שגרם לי לתחושת קבס כי בכל מפגש איתן אני חסרת אונים עם גלגל תקול. אבל אז דייקתי את החיפוש, ונגלתה בפניי קומדיה איומה ומופלאה כאחד, שמזכירה את המשרד, רק בוטה הרבה איכותית ומושקעת הרבה פחות. באופן מפתיע, זה עובר לא רע.
אז כנראה שבימים בהם זה לא פיסי לדרוש פיסי, כי הכל נהיה אירוני וכל האמצעים כשרים עד שלא, עלה לאוויר הנטפליקס סיטקום פרי מוחו הקודח. וכן, מדובר בפנצ'רייה משודרגת, פחות ישראלית ממה שאנחנו מכירים, אבל מאוד מאוד כושלת. המנהל מאוד לא מוצלח, העובדים בעלי מוטיבציה כמו זו שיש לנו לקראת יום ראשון, העסקים לא מצדיקים יום עבודה אחד, והמרקם האנושי? תשפטו בעצמכם.
ציפיתי לגלות עוד טראש מן הסוג האמריקאי, כזה שכבר ראיתי בכל כך הרבה גרסאות. אכן מצאתי טראש, אבל הוא לא רע, ובעיקר לא מתנצל בפני אף אחד. קצת כמו גיליס עצמו. זה ללא ספק מרענן.
מוכר האשליות: הונאת 'חנרסיון סואה' | Illusions for Sale: The Rise and Fall of Generation Zoe
קואוצ'ינג. כל אחד ומה שהוא חושב על המקצוע. גם אם אתם בעד וגם אם מצאתם בקיעים בשיטה, ודאי יעניין אתכם לגלות מהי "חנרסיון סואה", או לפחות כמה זמן לקח לי לכתוב את צמד המילים הזה. רמז: הרבה.
מאחורי השם המסתורי משהו, ניצבת רשת קואוצ'ינג עם כמות מסחרית של הבטחות ומעט מאוד כיסוי. החלומות היו גדולים, ההצלחה הייתה בהישג יד, ובדיוק כך, אתם צודקים, מודל הפירמידה המפתה והעקלקל.
אתם מבינים לאן זה הולך. זה נגמר בבכי שלא לא מעט אנשים, בהוצאה איומה, ובחיי אנוש שהתבררו כשקר מפואר. חרף הטרגדיה, מעניין לראות מה הצליחו לעשות שם כדי לשכנע כל כך הרבה חסרי מזל, וכיצד, למרות שאנחנו כבר יודעים דבר או שניים על העולם הזה, דברים כאלו עדיין ממשיכים לקרות.
התרעות פיקוד העורף