כדרכי בקודש, גם הפעם אומר שימים אלה הם לא ממש כר פורה לסדרות וסרטים מהסוג הכואב, הקשה, המעיק לעיתים, המתקשה להבין את המספר הרב כל כך של הרעות החולות בחברה המודרנית. ואני לא לבד. כך גם יתר הצופים הישראלים בנטפליקס חדשות לבקרים מעדיפים להתרפק בזרועות תכנים הרבה יותר פוזיטיביים, מעט יותר אסקפיסטיים. נשמע לגיטימי ואפילו מוצדק.
בכל זאת, ולפנים משורת הדין, החלטתי לתת הזדמנות ל'לא שותקת' (Raising Voices) שעלתה לאחרונה לפלטפורמת הסטרימינג האהובה עלינו במיוחד, בעיקר כי הרגשתי שמדובר במשהו חשוב, לא רק כצופה אלא גם כאישה בהווה ובעתיד. מודה, לא בהכל אני צודקת, אבל הפעם צדקתי, ובגדול.
במרכז העלילה הקשוחה שלפנינו נמצאת אלמה, נערה בת 17 שדיווחה על תקיפה מינית שאירעה בתיכון בו היא לומדת. משם, ולאורך כל הסדרה, היא תיכנס למחול שדים שיפגע בחייה האישיים, המשפחתיים ובעיקר החברתיים, שיעמיד למבחן את השאלה האם מוטב היה להסתיר את המתרחש מיתר העולם.
כגודל הרתיעה שלי מהנושא הכאוב, בייחוד בימים קודרים ממילא, צפייה במה שעלול לקרות כשאין סביבה תומכת ברגעים כל כך חשוכים צריכה להיות בגדר חובה. בחברה שבה הצעירים מבינינו דווקא נוטים להפנים את רחשי לבם, או מקסימום להעלות אותם לרשתות החברתיות באמתלה של השגת טראפיק, 'לא שותקת' היא קריאת השכמה לכל מי שחי בתוך חברה. אקא לכולנו.
התרעות פיקוד העורף