כששודרה הסצינה בנובמבר 2022, הופגזה נועם לוגסי בהודעות בהן פרגנו לה על הרגישות שבה נכנסה לסצינה, ובעיקר על חשיבות העלאת הנושא. “אני חייבת להיות כנה ולהגיד שהפרק הזה נגע באנשים הרבה יותר ממה שחשבתי", מספרת לוגסי. “הופתעתי לגלות שהנושא הזה חי ובועט הרבה יותר ממה שחשבתי, ושגם נשים שאוזרות אומץ ומדווחות ומתלוננות על פגיעה מינית לא תמיד מקבלות אוזן קשבת. באופן אישי זה פגש אותי במקום של תסכול כי זה לא פשוט להרים את הראש ולהתלונן, במיוחד במסגרת צבאית, אבל אני חושבת שבכל מסגרת, ואני שמחה שהבאנו את זה למסך ואני מקווה שזה עזר אפילו למישהי אחת להגיד שהיא הולכת להילחם את המלחמה הזו ולהתלונן למען הבחורה הבאה שזה עשוי לקרות לה. הנושא הזה דורש מהחברה שלנו טיפול אישי וכללי".
סגן טולי נכנסה בעונה השנייה של הסדרה, המתמקדת באתגרי הפיקוד על מחלקת טירונים מקא"ם ושמה את המפקדות והחיילות במרכז, כדי לקחת את מושכות הניהול, למורת רוחם של המ"מ נועה (אלונה סער) והמ"פ כפיר (דור הררי). טולי מטמיעה בקרב מחלקת הטירונים פיילוט למודל חדש בשם “טירונות 2025", דבר שגורר דילמות פיקודיות של עמידה במשימה והטמעת נהלים חדשים אל מול קרבות אגו בתוך הפלוגה.
"כולנו בסכנת טביעה"
ה־7 באוקטובר תפס את לוגסי בביתה בגני תקווה, שעה שיצאה לטייל עם הכלבה שלה. “באותה שבת הייתי בבית עם חבר טוב וכשיצאנו החוצה שמענו בום מטורף, ובגלל שאני עם סוג של פוסט־טראומה מ’שומר החומות’, הבנתי ישר שמדובר ביירוט, ואז התחילה אזעקה", היא משחזרת. "רצנו לבניין שלי ואז התחיל כל הבלגן. ברחתי להורים שלי שגם גרים בגני תקווה והייתי שם כל החודש הראשון כשאני צופה 24/7 בהתפתחות כל האירוע ההזוי והנוראי הזה".
“מרגישה שהמקצוע בחר בי"
לוגסי (28), ילידת פתח תקווה, פרצה לראשונה לתודעה בגיל 17 כשגילמה את גילי בסדרת הנוער “השמינייה – הדור הבא" ובהמשך כיכבה גם בסדרת הנוער “נעלמים". “לא הייתי מהילדות האלה שפנטזו להיות שחקניות כשיהיו גדולות", היא מגלה. “חלמתי להיות עורכת דין, שזה משחק אחר לגמרי, אבל תמיד עשיתי חיקויים וכן היה לי נוח בעולם הזה. תמיד הייתי המצחיקה בחבורה, וזה משפט נורא קלישאתי אבל אני באמת מרגישה שהמקצוע בחר בי.
"כשהייתי בת 16 והלכתי לעשות אודישן ראשון בחיים שלי והתקבלתי – לא חשבתי מה ההשלכות של זה לטוב ולרע. זה באמת היה לקפוץ לתוך המים העמוקים, ופתאום כולם מכירים אותך ועוצרים אותך ברחוב לתמונות. זה תהליך ולמדתי לחבק את זה ולתעל את ה’כוח’ שיש לנו כאנשים מוכרים למקום טוב כדי לגעת באנשים ולעזור להם דרך הסיפור האישי שלי".
לוגסי פילסה את דרכה ושיחקה בתפקידים ראשיים בסדרות הלהיט “בתולות", “הרמון", “פאנץ’" וכאמור “המפקדת", ובסרטים “פוקסטרוט" ו"הנשף". “אני מרגישה שיש תפקידים שאני כן רוצה לקחת ותפקידים שפחות, כדי לטעום כמה שיותר דמויות ולעשות כמה שיותר דברים רחוקים אחד מהשני, ואני חושבת שהאתגר שלנו כשחקנים הוא להיות כמה שיותר מגוונים", היא אומרת. “יש תפקידים שהיום בחיי הבוגרים אני רוצה יותר לגעת בהם, תפקידים יותר נשיים, תפקידים שהם הקיצון של מי שהייתי".
"אמא שלי היא הלביאה שלי, היא הכל עבורי, ובזכותה אני יושבת ומדברת איתך מהסלון בבית שלי. אמא שלי היא השראה והבחירה בחיים זה משהו שהוא לא מובן מאליו. אין כאב יותר קשה מהורה שמאבד ילד, זה נגד הטבע. המון משפחות הצטרפו בשנה האחרונה לשכול, ואני חושבת שיש לאמא שלי המון כוח ויכולת השפעה מאוד גדולה לעזור להורים שאיבדו ילדים ולאנשים שלא יודעים איך לראות את האור ואיך לבחור בחיים אחרי ה־7 באוקטובר עם החור הגדול שנפער. אחותי גל (לשעבר חברה בהרכב של עילי בוטנר וילדי החוץ) עוסקת היום בסאונדתרפיה, דבר שהיא התפתחה בו אחרי האובדן שחווינו, אז היא מטפלת דרך המוזיקה והצלילים באנשים, ועזרה גם לי בסדנאות שלה".
בדומה לאמה ולאחותה, גם לוגסי, מלבד היותה שחקנית מוערכת, בוחרת לתעל את פרסומה לעשייה חיובית למען הזולת. “בימים אלה אני מעבירה סדנאות אימפרוביזציה והרצאות על הסיפור האישי שלי ועל איך לשבור את תקרת הזכוכית", היא מספרת. “אני פוגשת הרבה בני נוער בצורה הזו וזה ממלא אותי כבן אדם. אני רוצה להראות לבני הנוער שמחוץ למסך אנחנו בני אדם וגם אנחנו חווים משברים בחיים, ואיך למרות הכל אנחנו ממשיכים לחיות ומנצחים את המשברים האלה".
התרעות פיקוד העורף