מה קרה פה עכשיו? פקחתי עיניים מופתעות, סירייסלי? זו הייתה בדיחה? היא באמת צעקה כרגע על לוינסון שיפסיק לצרוח?
עד כמה הגמל לא רואה את דבשתו, אפס מודעות, אפס ביקורת עצמית, בלי שום תפיסת מציאות. מיתרי הקול של גוטליב הגיעו לדציבלים שהאוזן האנושית לא מסוגלת להכיל, אפילו הכלב שלי כל כך נבהל מהסאונד שבקע מהמסך, שהוא התחבא, רועד, מתחת לספה.
והאישה הזאת, שנראתה כמו בטירוף של אמוק, שמצייצת שטנה בתדירות של שיגורי רקטות מלבנון נגד כל ארגון ואדם במדינה שמעז להביע דעה נגד נתניהו, מעיזה להטיח בלוינסון שיפסיק לצעוק, ועוד הוסיפה להעיר לקינוח שהוא ״מונע משנאה ורוע״. הכל ניתן לומר על לוינסון, אפשר לאהוב אותו יותר או פחות, אבל ייאמר לזכותו שהמדינה חשובה לו.
הרבה זמן לא יצא לי לראות את את לוינסון כל כך חסר אונים שלרגע ריחמתי עליו. המסכן לא ידע את נפשו ולא הצליח למצוא דרך אפילו להשחיל מילה מול הר הגעש המתפרץ מולו, כמו אישה הורמונלית במחזור וגבר שנאלץ להיכנס למצב שטיח כדי לשמור על שלום בית.
ולמה כל זה קרה? גוטליב האשימה במחדל ה־7 באוקטובר את ראש השב"כ, הרמטכ"ל, שר הבטחון והצבא – וחיים לוינסון רצה לחזק את דבריה ולומר שהוא מסכים עם כל מילה שלה, כולם צריכים להיחקר קבע, כולל ראש הממשלה נתניהו, ולכן חייבת לקום וועדת חקירה.
אבל, גברת גוטליב – אם ניתן לקרוא לה בתואר הנשי הזה, גברת, כי נשיות היא ממנה והלאה – קבעה נחרצות כאילו הייתה הרשות השופטת והמחוקקת: "לא תהיה ועדת חקירה, אני לא אתן שתהיה פה ועדת חקירה, אני לא מוכנה״.
אסייג מיהרה לתקן את גוטליב, שלא דייקה בעובדות, כי לוינסון כן שירת אך לא סיים. גוטליב, עורכת דין לשעבר, שנראה כי היצמדות לעובדות ואמת דיברתי זה תלוי נסיבות, בחרה לתקן את טעותה והשיבה: "הוא עזב את הצבא כי היה לו קשה. הוא התבכיין".
רק נזכיר לח"כ הצווחנית שחיים לוינסון לא נבחר ציבור, ולא נציג ממשלה – הוא אדם עצמאי, ולא מקבל משכורת מאזרחי המדינה. לפני שאת שופטת את לוינסון ושירותו הצבאי, קודם תשפטי את המנהיג הדגול שלך, שמקיף את עצמו בשרים וח"כים שלא שירתו מעולם בצבא, אפילו לא ניסו. אותו מנהיג שפיטר את שר הבטחון בעיצומם של הישגים מפוארים של הצבא, ובעיצומה של מלחמה עקובה מדם, רק בגלל שדרש כי החרדים ישרתו בצבא.
התרעות פיקוד העורף