להשיב לאנשים כגמולם, שכל כך שנאו אותך ורצו לנדות אותך, מה יותר טבעי מזה? אבל, מישל, שהוא יותר שופע שרירים מאשר רעיונות, נפגע לו האגו כאשר סוף סוף הוא כבר הגה רעיון כלשהו, ואיזושהי בלונדינית לא אהבה אותו. הוא, שהציל אותה מהדחה ומדי יום מגיש לה לארוחת בוקר קוקוסים שקטף במאמץ רב, מעזה להטיל בו ספק. שומו שמיים. איך ייתכן, שהיא לא תקוד קידה לחוכמתו הרבה, ולא תעריך את ההגנה מהדחה שהעניק לה? חוץ מזה שהיא לא הודחה, בגלל שהיא הצליחה להדליק את האש עם אבן האש וניצחה את אורין.
בכל אופן, אלכסה, בת בריתו, מבחינתו היא פסה. לא רק שאין ביניהם ברית יותר, הוא אפילו יכשיל את המשימה על מנת להדיח אותה מהשבט שלו. זה כמובן לא מעיד על חשיבה לטווח ארוך, ואם מישהו פעם אמר שהאגו הוא אם כל חטאת, אפשר לחדד ולומר שהוא אם כל הטיפשות. אלא אם כן, משימת החסינות (שתשודר רק בפרק הבא), הייתה למישל קשה מדי והוא מצא תירוץ להיכשל בה, מה שנראה לא סביר בעליל, לבעל שרירים מקועקעים ומפוארים כמו שלו.
אופציה אחרת היא, שהרעב פשוט משגע את יושבי האי וכאשר אין אוכל להזין את המוח, הוא עלול להתנוון, מכאן, הטוויסט המוזר שעשה מישל במשחק. אופציה נוספת היא שקינג קונג החליט שנשבר לו להיות האיש הנחמד, כי נחמדות היא משעממת ולא מביאה רייטינג, אז הוא החליט לעשות מהלך שימשוך את כל הפוקוס אליו. אם הוא יביא להדחתה של אחת הדמויות החזקות על האי, היש סנסציה גדולה מזו? כך הוא חושב, אבל הוא טועה, כי את החזקים מדיחים כאשר השבטים מתפרקים וכל אחד נלחם לבדו.
על פניו נראה שג'ובאני רוסו הוא הכי נטול אגו. הוא כל כך מוותר על האגו בשביל גואטה, שהוא אפילו אומר לה שהוא נתמך בה בדיוק כפי שהיא נתמכת בו ואם היא לא הייתה, הוא מזמן כבר לא היה במשחק. כמה ענווה אה? אבל אני לגמרי מאמינה לו. ייתכן שברגעי משבר, שמחה היא בהחלט הכתף המתאימה להישען עליה ולא סתם מכנים אותה "הלב". בעיקר לאור העובדה שהיא הבת של יגאל גואטה שמרד במוסכמות החברה החרדית והשתתף בנישואים חד-מיניים של אחיינו, על אפם וחמתם של קנאי הדת, ונהג על פי צו ליבו למרות ששילם על כך מחיר.
עם אבא שכזה, שמחה היא התפוח שלא נופל רחוק מהעץ ואם ג'ובאני משמש לה משענת פיזית, היא מצידה משמשת לו משענת רוחנית, וטוב הייתה עושה ההפקה לו הייתה מראה פחות משימות ויותר שיחות נפש על האי, שבעיניי יותר מעניינות. בכל מקרה, נפתרה התעלומה. עכשיו אנחנו יודעים מה פשר הקשר המוזר בין ג'ובאני ושמחה.
מצד שני, ג'ובאני הוא לא לגמרי נטול אגו, כאשר מדובר באלכסה. הוא כל כך רוצה לראות אותה נזרקת החוצה מהמשחק וממש לא ממניעים טהורים של תחרותיות, אלא כמו שזה נראה, משנאה אמיתית. ומה עשתה אלכסה שמגיע לה כל "הטוב" הזה? נאדה דה נאדה. בסך הכול היא הציעה שהיא תישן באוהל במקום שישנה בו שמחה, שנראה לה מקום נוח להניח בו את הראש בלילות הקרים. מאז, ג'ובאני לא יכול למחול לה על שהעזה בכלל לחשוב שיש לה זכות להתפרקד על מקום משכבה של מלכתו. אותה מלכה שההפקה לא פעם, מוותרת לה מלבצע משימות כלשהן, בעוד אלכסה קורעת את ישבנה על מנת לנצח בהן. אז כמו שאמרתי, הרעב מחרפן, ובמקרה של ג'ובאני, כמה בקבוקי שוקו יכלו לעשות את העבודה ולפקס אותו סופית.
בינתיים, ג'וזי, שהאגו שלו היה בשמיים, קצת נרגע, אבל עדיין מתזז את שקד ושולח אותו לעשות בשבילו את העבודה המלוכלכת. הלך נפוליאון והגיע אל קאפונה. שקד מצידו מציית. אני תוהה מתי הוא יבין שהוא בעצם נער שליח, ויגיב בהתאם.
התרעות פיקוד העורף